החממה לימין אלון גולדברג 11.01.2020 מייסד ועורך האתר
מאמר מערכת כנופיית שלטון החוק

הדאגה לצדק, ליושר ולניקיון הכפיים הוא בסמכותה ובליבת תפקידה של מערכת אכיפת החוק. ולצורך כך החוק צייד אותה בכלים דרקוניים כמו סמכויות חקירה, מעצר, חיפוש כפוי, האזנות סתר וכריתת הסכמים עם עדי מדינה. כאשר מי שממונה על החוק, הצדק, היושר וניקיון הכפיים פועל בניגוד לחוק ולרוח החוק, מתוך שיקולים זרים, באכיפה בררנית, באיפה ואיפה, ותוך שימוש באמצעים פסולים כמו הדלפות מחקירות וסחיטת עדי מדינה, זה חמור הרבה יותר מראש ממשלה שאינו נקי כפיים.

כשראש ממשלה מפר אמונים, הוא נשפט פעמיים: גם ע"י מערכת אכיפת החוק וגם ע"י הציבור בקלפי. אבל כשאנשי מערכת אכיפת החוק מפרים אמונים, כמעט אף אחד לא יודע. גם אם יודע וגם אם הודלף ופורסם, כמעט אף אחד לא נשפט. גם אם נשפט, העונשים קלים עד כדי גיחוך וברור שאותו פקיד לא יאבד את משרתו היוקרתית והמתגמלת, בזמן שנציגי ציבור מפוטרים עם קלון ציבורי שרודף אותם שנים, גם ובעיקר כשבמשפט שנערך להם נמצא שהם נקיי כפיים, כלומר: נתפר להם תיק.

במילים אחרות, כנגד נבחרי הציבור קיימת הרתעה קשה ואכיפה נוקשה. גם מכיוון שהם מוכרים לציבור, בעיקר זה שבחר בהם בקלפי, ומכיוון שכל פעולה שלהם גלויה לעין כל, ומכיוון שליריביהם הפוליטיים, הן מחוץ והן בתוך מפלגתם, יש אינטרס מובהק ותמריץ ברור להדליף ולפרסם כנגדם מעידות, שגיאות, עברות בוטות וגם זוטות, כי זו הדרך הבטוחה ביותר לצבור כוח פוליטי על חשבונם.

בו בזמן, הופקד בידיי הפקידים הבכירים ביותר בפרקליטות, במשטרה ובמשרדי היועצים המשפטיים, כוח פוליטי עצום וחורץ גורלות, כוח שבהרבה מקרים הוא הרבה יותר עוצמתי אפילו מזה של ראש ממשלה. אל קודש קודשי משרדי פקידים אלה, הכניסה של אור השמש המחטא אסורה באיסורי צווי פרסום. אבל גם מכיוון שרוב גדול מאזרחי המדינה לא יודע מי הם, ממש לא מה הם עושים, לא מכירים או מבינים בהיקף סמכויותיהם ובוודאי שלא מכירים את ההיסטוריה של מעשיהם. גרוע מכך: כל הדברים האלה פשוט לא מעניינים את רוב הציבור, בעיקר מכיוון שהוא חי באשליה שכל האחריות וכל הכוח במדינה נמצא בידיי נבחרי הציבור.

אם רק בכדי להחמיר את המצב, אנשי התקשורת הממסדית חוסמים בגופם את כניסת אור השמש המחטא אל קודשי קדושי הפקידות העליונה, או גרוע מכך, כשהם מעוותים וממסגרים את אורו כדי שישרוף את תדמית נציגי הציבור, ויאתרג בחשכה את הפקידים המסודרים בהסתדרות. והרי פרנסת חלק גדול מבכירי אנשי התקשורת תלויה בהדלפות הבלתי חוקיות של החברים שלהם בפקידות. והרי הקידום והיוקרה של הפקידות העליונה בעיני הבוס ובעיני עמיתיהם, תלויה במעמדו של נבחר הציבור שתפרו לו תיק. ככל שמעמדו רם יותר, כך יוקרתם ושמם נישא בפי עמיתיהם ובפי הציבור שמצביע כמוהם בקלפי. והרי שום חוק משמעותי לא נחקק וגם לא פסק דין שהפחית, שלא לדבר על ביטל את כוחה הבלתי מאוזן של כנופיית שלטון החוק.

מדור זה הוקדש לסיפור "כנופיית שלטון החוק" משלל זוויות, מפי בכירים ומומחים, ממקורות מוסמכים הכוללים הצלבות שנאספו בשנים האחרונות.

לקרוא עוד...
תיקים שנתפרו
הארץ ראובן ריבלין 03.06.2003 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
איך תפרו לי 7 תיקים "עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה".

בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי.

...אם יש מקרה אחד ומקרה שני ומקרה שלישי שאנשים שאינם נוחים למערכת מוצאים את עצמם במשטרה בעיתוי מוזר, אז על פניו אולי יש פה תופעה. אולי יש פה תופעה מסוכנת. לכאורה מתעורר החשד שאולי מערכת אחת מונעת ממערכת אחרת לממש את המנדט שניתן לה על ידי הציבור. כי אם אני למשל נבחרתי לכנסת, ואם למשל ראש הממשלה רוצה לבחור בי, ואם באה מערכת אחרת ואומרת אתה מנוע מלהיבחר רק כיוון שיש איזה חשד נגדך שהועלה בעיתוי לא מקרי ובעצם לא נחקר אחר כך, אז יש פה איום על הדמוקרטיה דווקא על ידי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה. יש פה סיבה לדאוג שמא במקום שלטון החוק יש לנו בישראל כנופיית שלטון חוק.

...מתעורר החשש שאולי יש פה כנופייה של שלטון החוק. שברגע שיש צורך, ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה, ואז יש עיתונאי שקורא לי דודי ריבלין, או רובי אפל, או דברים מעין אלה. ואני אומר לך שאין בעולם אדם יותר מוסרי ממני. אני ממש אדם נקי כפיים ובר לבב. אבל בגלל שאני נון קונפורמיסט ובגלל שאני פוליטיקאי, מרשים לעצמם לרדוף אותי. אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו. בין כך ובין כך הוא פסול. אם לא פשע, יפשע. אם לא מצאנו אותו, יימצא. כלומר מטילים אשמות בצורה לא אחראית. הסימביוזה בין המשטרה לעיתונות הופכת פוליטיקאים מסוימים, לא רצויים, לאסקופה נדרסת. בעיני זה סדום ועמורה. ממש סדום ועמורה.

מעולם, בכל שנותי, לא עשיתי איזשהו דבר שמתקרב להיות לא חוקי. אני אדם תמים ובר לבב, אני אומר לך. אני גם צנוע בהלכות חיי. אין ישר ואין מוסרי ממני... המנוולים האלה. הלוא עד היום הם לא קראו לי להודיע לי שהחקירה הסתיימה. והכתבלבים העובדים אתם מעולם לא התנצלו. אני לא יכול לשכוח את אותו יום לפני שנתיים שבו עמדתי להתמנות שר משפטים, כשהם פתאום קראו לי וחקרו אותי 11 שעות על לא כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מה ילדי יאמרו לי, מה עובר על אשתי. הנה עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תיקים שנתפרו
שיטת הפעולה
הארץ רות גביזון 12.11.1999 פרופ' בכירה למשפטים, כלת פרס ישראל
יש במערכת אלמנט של רדיפה "הבעיה שמטרידה חלק גדול מהציבור איננה שנתניהו נקי. מה שמטריד הוא התחושה שיש במערכת אלמנט של רדיפה... הצטברות המקרים קשה מדי... ומעוררת חשד".

גביזון: "אני חושבת שבחלקים גדולים של הציבור יש היום תחושה כזאת. התחושה איננה שחוקרים או תובעים אנשים על לא עוול בכפם, אלא התחושה היא שחוקרים או תובעים אנשים מסוימים שאכן עשו דברים בעייתיים, אבל במקביל לא חוקרים ולא תובעים אנשים אחרים שבחלקם עשו דברים לא פחות חמורים.

"חוסר הנחת שגרם לכך שש"ס קיבלה 17 מנדטים בבחירות האחרונות לא נובע מהתחושה שדרעי לא כשל כלל. חוסר הנחת נובע מהתחושה שלצד הקצאת המשאבים לפרשות דרעי עומדת סלחנות שקשה להסביר אותה כלפי מידע שלכאורה מפליל אנשים בעמדות לא פחות חשובות במעשים לא פחות חמורים ואולי יותר. וזו תחושה קשה. זה גם מה שיוצר תחושה לא נוחה סביב חקירת נתניהו. הסיפור שמתגלה שם הוא לא סיפור נעים. הוא לא סימפטי ולא אסתטי, אבל הבעיה שמטרידה חלק גדול מהציבור איננה שנתניהו נקי. מה שמטריד הוא התחושה שיש במערכת אלמנט של רדיפה. המערכת אמנם מכחישה אבל ההכחשה כבר לא משכנעת כי ההצטברות של המקרים היא כבר קשה מדי. היא מעוררת חשד... ולכן, דווקא כדי להגן על מערכת המשפט ועל שלטון החוק אי אפשר להמשיך לומר את מה שכל הזמן אומרים לנו: שהכל בסדר, ושהעבודה נעשית באופן ענייני ומקצועי.

"התשובה הזו כבר לא מספיקה. יותר מדי אנשים חושבים שהיא פשוט לא נכונה. כאשר אתה מאמין שיש בחבית תפוח רקוב אחד או שניים אתה רגוע. אתה מאמין שאפשר להוציא אותם מהחבית והכל יהיה בסדר. אבל כאשר מתקבל הרושם שהתפוחים הקרובים הפכו לחלק מהמערכת, שאפילו ראשי המערכת כבר לא רואים אותם, אז התחושה היא שהמערכת פגומה באופן עמוק, מן השורש, ולא ברור אם יש לה הכוח הארכימדי לתקן את עצמה... זה הדבר המכביד, המפחיד. לא שהמערכת מושחתת, היא לא, אבל נוצרו בה בעיות שאינן מקריות. במצב כזה אני מצפה שהמערכת לא תבקש לעצמה חסינות מביקורת אלא להפך, שהיא עצמה תגיד שהיא מודאגת ושביוזמתה שלה תעשה בדק בית. דווקא מפני שאני באמת מאמינה כי המערכת פועלת בתום לב, היא צריכה להיות מוכנה לחשוף את עצמה לביקורת...

"הדפוס של רדיפת צדק סלקטיבית, הוא לפי דעתי בראש ובראשונה אשמת התקשורת. בעניין הזה הפרקליטות והמשטרה רק משרתות את העיתונות. מה שקורה הוא שהתקשורת מסמנת אובייקט מסוים לחקירה, מבלי להסביר לנו מדוע סימנה דווקא אובייקטים אלה ולא אחרים, ואז, סביב אותם אובייקטים היא יוצרת מומנטום. היא אוספת עליהם חומר ומספקת אותו למשטרה ולוחצת על המשטרה להשיג את התוצאות הראויות בעיניה. כך נוצר מצב שבו כולם אינטרסנטים. לתקשורת יש אינטרס להוכיח שצדקה, למשטרה יש אינטרס למלא את ציפיות התקשורת ולפרקליטות יש אינטרס להוכיח שהיא אמיצה. כולם פה מזינים את כולם באופן כזה שהמשפט נעשה לפני שהחל. במקרים לא מעטים מכל ההרים הגדולים האלה יוצאים בסופו של דבר עכברים קטנים מאוד".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: שיטת הפעולה