על סדר היום

תיקים שנתפרו
מעריב אמנון דנקנר ז"ל 21.06.2004 עורך מעריב, עיתונאי בכיר, סופר ופובליציסט
איך פרקליטת המדינה תפרה את נבחרי הימין "בחינה לעומק מעלה חשד כבד (שפרקליטת המדינה) עדנה ארבל פעלה ממניעים פוליטיים להרחיק אנשי ימין ממוקדי הכוח. המקרים של רפול, נאמן וריבלין היו מעשי הבריונות הפוליטית הבוטים ביותר שלה".

מספר שבועות לאחר שפרקליטת המדינה עדנה ארבל מונתה לשופטת בבית המשפט העליון (06.05.2004), מתח עליה ועל המינוי שלה ביקורת, מי שהיה בזמנו עיתונאי בכיר ועורך מעריב, אמנון דנקנר ז"ל.

דנקנר: "עדנה ארבל, בשנותיה כפרקליטת המדינה, עשתה דברים בתחום המקצועי שמחשידים אותה באופן חמור עד היום במעורבות פוליטית אסורה, או ליתר דיוק בפעולה בתחום המשפטי פלילי, במטרות זרות ששורשן פוליטי מפלגתי... ארבל ואנשי החבורה שלה לא בחלו באמצעים כדי לבצע פוטש או למנוע מינוי בתחום הפוליטי, כדי לשמור על האחידות המחשבתית, החברתית, האידאולוגית והמנטאלית של החבורה, הרואה עצמה מגוננת על סוג מסוים של השקפה ופרקטיקה בתחום המשפטי... יש שלושה מקרים בולטים, שכל אחד מהם הוא שערורייה, ושמעולם לא נבדקו ונחקרו כראוי, ולמרבה הבושה יש להודות גם שלא נחקרו כדבעי על ידי התקשורת. זו לא הפכה אף אחד מהמקרים האלה לסיפור, למרות שלכל אחד מהם היו כל המרכיבים של סיפור עיתונאי שערורייתי עסיסי.

"המקרה הראשון הוא זה של ראש מפלגת צומת רפאל איתן "רפול", שבעת שדובר על מינויו לשר לביטחון פנים הוגש נגדו על ידי הפרקליטות כתב אישום... כתב האישום היה כה מופרך עד שהוא נזרק מבית המשפט מיד לאחר הקראתו, ועוד בטרם נדרש הנאשם להשיב עליו. אבל המטרה הושגה: מינויו של רפול סוכל. המקרה השני הוא זה של יעקב נאמן, שמונה לשר משפטים ומיד נקלע לריב עם היועץ המשפטי וצמרת המשרד. נאמן, הדתי והימני, מצא עצמו נחקר במשטרה, כתב אישום הוגש נגדו, והוא נטש את משרד המשפטים כדי להתגונן בפני מה שהתברר בפסק הדין כעלילה מרושעת, תיק תפור. הוא זוכה, אבל המטרה הושגה: הוא עף ממשרד המשפטים עוד לפני שהספיק לחמם את כיסאו. מקרה נוסף הוא זה של ראובן ריבלין, שאחרי ניצחונו של שרון בבחירות על אהוד ברק נראה כמועמד מוביל להיות שר משפטים ומיד זכה לכותרות מרשיעות, חקירת משטרה ומערכת לחישות ארסית, בגין חשדות מגוחכים. אלה נופחו על ידי המשטרה והפרקליטות, עד שגוועו סופית רק לפני כחודש. אבל בינתיים הושגה המטרה, וסוכלה אפשרות מינויו לשר משפטים.

"כשמצרפים לכל המקרים האלה גם את ההאשמה של מזוז כי ארבל סימנה את שרון כמטרה, ורק אז הלכה לקושש עובדות מרשיעות, ועוד בחוסר הצלחה, אין פלא שהרקורד הזה מעורר חימה בקרב אנשי ימין. אנשי השמאל, לעומת זאת, תומכים בארבל ואף מעריצים אותה, מאותן סיבות בדיוק: שהיא מנעה את חדירתם של אנשים כנאמן, רפול וריבלין לאותו קודש קודשים של המשפט הישראלי, אותו כור גרעיני של עשיית הצדק כביכול שאינו אלא שכונה מבוצרת של "אנשים משלנו".

"מעשי ארבל... היו מעשי בריונות פוליטית בוטה, תוך שימוש לרעה בכוח השרירים של מערכת החקירה והאכיפת החוק למטרות זרות. העובדה המרה כי כל הפרשות הללו לא בוררו הביאה לכך שיושבת עכשיו בבית המשפט העליון שופטת מאוד שנויה במחלוקת, מאוד פוליטית ומאוד חשודה במעשים לא כשרים. כל חוגגי הניצחון הגדול בשם שלטון החוק כביכול על שהצליחו להכניס אותה לעליון, יודעים היום היטב כי מה שהם חשבו שהרוויחו, הפסיד בית המשפט העליון, הפסידה יוקרתו והפסיד מעמדו בציבור והאמון שרוחשים לו".

קישור למקור המלא במעריב
לקרוא עוד...
גלובס סטלה קורין-ליבר 29.01.2009 עיתונאית ופרשנית ב"גלובס", זוכת פרס מפעל חיים
איך תפרו את ליברמן "ככל שהצטברו הסיפורים, כך התרחב הכתם על מערכת הדין והמשפט ואמון הציבור הלך והתמוטט. והוא ממשיך ליפול".

אביגדור ליברמן, שר לשעבר, איש פוליטי, ראש מפלגה... הוא אחת המטרות המוצהרות והנחשקות של אנשי מערכות האכיפה. הם מתעסקים בליברמן ובמקורות העושר שלו כבר שמונה שנים. רק שהם, המשטרה, הפרקליטות, משרד היועץ המשפטי לממשלה, עושים את זה רע, מטומטם, יהיר, בעיקר צדקני. הכול בשם הצדק והדין. גם התוצאות לא משהו. הם כל כך מאוהבים בחקירות המעניקות כוח וכותרות, המעניקות לשוטרים ופרקליטים תחושה של גיבורים, חזקים, מחוללי-שינוי ובעיקר שוחרי צדק, עד שמתבלבל להם הסדר הנכון.

השיא היה השבוע. שבועיים לבחירות, כאשר מפלגת ליברמן "ישראל ביתנו" שוברת שיאי מנדטים בסקרים, מחליטים אנשי החוק שלנו לנקוט צעד הפגנתי ורועש ועוצרים לחקירה את בתו, עורך דינו וכמה ממקורביו. הם קיבלו כותרות. עוד איזה כותרות.

מערכת האכיפה התערבה ביד גסה ובוטה בתהליכים הדמוקרטיים: אביגדור קהלני, רפאל איתן המנוח, יעקב נאמן, ראובן ריבלין, צחי הנגבי, גם חיים רמון ברשימה. האנשים הללו היו מיועדים להיות שרי משפטים או שרי משטרה-ביטחון פנים, ודיברו על שינויים מרחיקי לכת. רגע לפני הבחירה הם קיבלו טיפול מונע נמרץ. לפתע התגלו גילויים, רק עכשיו נמסר מידע, ופתאום הם חשודים. בחלק מהמקרים בית המשפט זרק בבושה את שוטרינו ופרקליטינו המצוינים, לפעמים נמחקו ההאשמות או ש"תיק החקירה" התמוסס ולא עניין עוד. בכל המקרים אכן הצליחה המערכת המשפטית להרחיק מעצמה את "המסומנים" לתפקיד. אלא שככל שהצטברו הסיפורים, כך התרחב הכתם על מערכת הדין והמשפט ואמון הציבור הלך והתמוטט. והוא ממשיך ליפול.

המפסידה הגדולה היא המלחמה בשחיתות. מערכת אכיפה כושלת, עם מראית עין של הטיה פוליטית, אישית, מגזרית או אינטרסנטית, כשהיא לא חכמה, לא הגונה, לא ישרה ולא מקצועית - זה המצע המעודד צמיחה ולבלוב של שחיתות ציבורית.

קישור למקור המלא בגלובס
לקרוא עוד...
תפירת התיק לרפאל איתן
מעריב אמנון רובינשטיין 18.08.2007 פרופ' למשפטים, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל
איך תפרו את רפול "בסיפורו של רפול, הקטגור (היועמ"ש) לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש?"

הסיפור של רפול החל, כמקובל, בהדלפות לעיתונות. כותרות רועשות בישרו לציבור שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר בשל (גנבת מסמך צבאי סודי). מקץ ארבע שנים של דיונים במשרד המשפטים החליט היועץ המשפטי להעמידו לדין... התוצאה היתה סנסציונית: לא רק שההגנה לא התבקשה להעיד, אלא הוחלט שלא לשמוע גם את ראיות התביעה. עוד לפני שמיעת העדויות לא מצאו השופטים שכתב האישום מגלה עבירה ...בית המשפט קיבל את טענות עורך הדין יעקב וינרוט וזיכה את רפול, בלי ששמע כלל את גיבוב השטויות של הפרקליטות. בית המשפט גם שיבח את רפול על התנהגותו. הזיכוי כמעט ולא זכה לפרסום תקשורתי. היועץ המשפטי לממשלה לא ערער.

ראוי לזכור כי ליועץ יש סמכות לא להאשים אדם אם אין אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין. כאן לא רק שלא היה אינטרס, לא היתה אשמה. היה זה ממש נלעג להעמיד לדין רמטכ"ל, שהיה שותף לסודות הכמוסים ביותר במדינה, על העתקת עובדות לא סודיות. לרפול לא הוצעה התנצלות ולא הוצעו פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לו. היועץ המשפטי לא נתבע על ידי הכנסת להסביר מה הוביל אותו למסקנתו השרירותית.

זה לא הסוף: האישום הוגש בעת שנתניהו הרכיב את ממשלתו, והיועץ המשפטי לממשלה היה לא רק תובע כללי אלא גם, כשמו, יועץ לממשלה. כך, בכובע אחד, האשים את רפול בקשקוש המדומיין, ובכובע האחר קבע שלא יוכל לכהן כשר במשרד שיש לו נגיעה למאגרי מידע, שהרי היה חשד שאם ימונה יסתער רפול על מאגרי המידע וישדדם.

כך נפסל רפול לתפקידי השר לביטחון פנים או שר המשפטים... רפול זוכה, אך זה כבר היה מאוחר מדי: הממשלה הוקמה, וכל התיקים הללו היו תפוסים. כך נענש רפול למרות העובדה שזוכה.

...רפול טען שהעמדתו לדין היא התנכלות פוליטית, שתכליתה לסלקו מהממשלה. ייתכן שהכוונה לא היתה לפגוע בו אישית, אלא להוכיח שכל נבחר ציבור יכול לשמש מטרה לחיסול משפטי. העיקר הוא זה: הקטגור לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש? אני יכול להבטיח לקוראים שהסיפור הזה לא ייתכן בדמוקרטיה מערבית אחרת. שם תובע היה זקוק לאישור שיפוטי כדי להעמיד לדין, לא יכול היה לפסול את הנאשם מחברות בממשלה בטרם הורשע, ולאחר הזיכוי היה מתפטר מתפקידו, ואם לא, ראש הממשלה היה מפטרו. ובכל מקרה, הפרלמנט היה מקיים חקירה כיצד נגרם העוול הזה; היועץ המשפטי הבא היה מתנצל בפני רפול, והחוק היה מחייב לפצותו על הנזק שנגרם לו. אבל בעולם הדמוקרטי לא יודעים מה זה "שלטון חוק". רק בישראל יודעים.

קישור למקור המלא במעריב
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת התיק לרפאל איתן
תפירת ראובן ריבלין
הארץ ראובן ריבלין 03.06.2003 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
איך תפרו לי 7 תיקים "עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה".

בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי.

...אם יש מקרה אחד ומקרה שני ומקרה שלישי שאנשים שאינם נוחים למערכת מוצאים את עצמם במשטרה בעיתוי מוזר, אז על פניו אולי יש פה תופעה. אולי יש פה תופעה מסוכנת. לכאורה מתעורר החשד שאולי מערכת אחת מונעת ממערכת אחרת לממש את המנדט שניתן לה על ידי הציבור. כי אם אני למשל נבחרתי לכנסת, ואם למשל ראש הממשלה רוצה לבחור בי, ואם באה מערכת אחרת ואומרת אתה מנוע מלהיבחר רק כיוון שיש איזה חשד נגדך שהועלה בעיתוי לא מקרי ובעצם לא נחקר אחר כך, אז יש פה איום על הדמוקרטיה דווקא על ידי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה. יש פה סיבה לדאוג שמא במקום שלטון החוק יש לנו בישראל כנופיית שלטון חוק.

...מתעורר החשש שאולי יש פה כנופייה של שלטון החוק. שברגע שיש צורך, ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה, ואז יש עיתונאי שקורא לי דודי ריבלין, או רובי אפל, או דברים מעין אלה. ואני אומר לך שאין בעולם אדם יותר מוסרי ממני. אני ממש אדם נקי כפיים ובר לבב. אבל בגלל שאני נון קונפורמיסט ובגלל שאני פוליטיקאי, מרשים לעצמם לרדוף אותי. אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו. בין כך ובין כך הוא פסול. אם לא פשע, יפשע. אם לא מצאנו אותו, יימצא. כלומר מטילים אשמות בצורה לא אחראית. הסימביוזה בין המשטרה לעיתונות הופכת פוליטיקאים מסוימים, לא רצויים, לאסקופה נדרסת. בעיני זה סדום ועמורה. ממש סדום ועמורה.

מעולם, בכל שנותי, לא עשיתי איזשהו דבר שמתקרב להיות לא חוקי. אני אדם תמים ובר לבב, אני אומר לך. אני גם צנוע בהלכות חיי. אין ישר ואין מוסרי ממני... המנוולים האלה. הלוא עד היום הם לא קראו לי להודיע לי שהחקירה הסתיימה. והכתבלבים העובדים אתם מעולם לא התנצלו. אני לא יכול לשכוח את אותו יום לפני שנתיים שבו עמדתי להתמנות שר משפטים, כשהם פתאום קראו לי וחקרו אותי 11 שעות על לא כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מה ילדי יאמרו לי, מה עובר על אשתי. הנה עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת ראובן ריבלין
תפירת התיק לאביגדור קהלני
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לאביגדור קהלני "מה שהיא אמרה עליי בבית המשפט על חיזבאללה לא אומרים" תפירת אביגדור קהלני

פחות משנה לאחר סיום תפקידו כ- "שר המשטרה" - השר לביטחון פנים, הואשם אביגדור קהלני בשורת עבירות פליליות: שיבוש הליכי משפט, הפרת אמונים, גילוי ידיעות בהפרת חובה חוקית ובהדחה בחקירה. קהלני הוא גיבור מלחמות ישראל שזכה בשורה של עיטורי גבורה ומופת. במשפטו, השופט קבע כי פרקליטת המדינה עדנה ארבל כשלה כישלון מכפיר ולא הצליחה לשכנע את בית המשפט שקהלני עבר על איזשהו חוק, לא כל שכן אשם במשהו. בפסק הדין כתב השופט: "הגשת כתב האישום היתה מעין הפרחה של בלון ענק... עד שהוברר... שכל מה שיש באותו בלון זה הוא מעט אוויר חם ותו לא". היתה זו עדנה ארבל, באופן אישי, שאישרה את הגשת כתב האישום המופרך נגד קהלני, ועשתה זאת לאחר הליך שימוע שבו נפרסו בפניה עיקרי טענות ההגנה, ללא תועלת.

לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת התיק לאביגדור קהלני
תפירת חיים רמון
החממה לימין אלון גולדברג 15.03.2016 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לחיים רמון "במקרה של רמון כל האמצעים היו כשרים". תפירת חיים רמון

חיים רמון: "אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים, שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם". תחושת האיום הלכה וגדלה במשך השלושה וחצי חודשים בהן כיהן כשר המשפטים, כשכמעט כל יום הציג רפורמה חדשה ש"כנופיית שלטון החוק" לא ידעו איך להתמודד מולה. "ניסיתי להסביר להם בעדינות ש"החקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. העם בחר אותי, אני מייצג את העם. רוצים להשפיע? תלכו להיבחר". רמון טוען שלדעתו היכולת המוכחת שלו לרפורמות, הוכיחה את גודל האיום שהוא מייצג, ולכן תפרו אותו. רמון הוסיף שניתן לדעת שמדובר בתפירת תיק מכיוון שהתובעת הכללית אמרה בבית המשפט ש'במקרה של רמון כל האמצעים היו כשרים`. וכן, שבית המשפט בהכרעת הדין אמר שנחצו כל הקווים האדומים של הפרקליטות נגד רמון. וגם שהתובעת בתיק רמון הפרקליטה רות דוד, הודתה שהעובדה שהפרקליטות לא העבירה את ההקלטות לעורכי דינו של רמון, פגע קשה בהגנה.

לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת חיים רמון