תיקים שנתפרו

תפירת התיק לאביגדור קהלני
ערוץ 20 אביגדור קהלני 05.03.2019 תת-אלוף בדימוס, גיבור ישראל והשר לביטחון פנים לשעבר
ווידאו: אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות במשך שנתיים וחצי כל יום קם ב-2-3 בלילה. לא יכול לישון. אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות.

קהלני בראיון בתוכנית של שמעון ריקלין וינון מגל בערוץ 20. מגל: הסיפור בענק שאתה שיבשתה הליכי משפט עם עופר נמרודי. הדלפת לו מידע כשהיית שר לביטחון פנים. שקיבלת שוחד. ואז שנתיים וחצי מתנהל משפט... קהלני: התפללתי כל יום "מודה אני לפניך", ואומר לאלוהים "שמור על הלב שלי, כי אני לא שולט עליו". כי אני כל יום קם ב-2-3 בלילה. לא יכול לישון. ינון: שנתיים וחצי? קהלני: כן. לא האמנתי שאצליח להחזיק מעמד עד סוף המשפט מבלי שיקרה משהו למשפחתי או לי. זה דבר אחד. דבר שני, כשאני מסתכל על המערכת, אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות. חד משמעית.

שמעון ריקלין: אפשר לומר שהקרב שלך על טיהור שמך מול המערכת המשפטית היה יותר קשה מהקרב על עמק הבכה? קהלני: חד משמעית. כשאני נלחמתי בששת הימים, הייתי בטנק הראשון שנכנס. החלפתי שלושה טנקים, נפצעתי קשה. שכבתי שנה בבית חולים. עם 17 ניתוחים עד היום. לחמתי בעמק הבכא. לחמתי במלחמת לבנון והגעתי לבירות. תמיד הרגשתי שאני נציגו של העם ושליח של העם. במקום הזה אני הופקרתי. אדם אחד בישראל קיבל אותי לשיחה וארוחת צהרים. זה היה אריק שרון ז"ל. הוא קיבל אותי באמצע המשפט, ודיבר איתי וכו' כל השאר התעלמו מקיומי. אסור היה לי לעבוד. לא יכולתי להסתובב ברחוב. אמרו, "אוקיי, אביגדור לא כזה זה, אבל איפה שיש עשן יש אש. ואולי נגיד להקלתו שהוא מעד".

במשפט הראשון, העידו שישה עדים נגדי. ואחרי העדות שלהם אמרנו "אין להשיב לאשמה" (גם אם היו כל ראיות התביעה נכונות ואמינות, אין די בכך כדי להוכיח את יסודות העבירה). אנחנו לא רואים שום אשמה, כשהם באים ואומרים שיש אשמה. שהפקידה של נמרודי אמרה שלפני 10 שנים, כתוב שם "להשיג את אביגדור". זה לא אומר את אביגדור קהלני, וזה גם היה לפני 10 שנים. כל מיני דברים כאלה של שטויות במיץ עגבניות. ינון מגל: אתה נכנסת לזה בקטע של "על מה אתם מדברים בכלל?" קהלני: כן. אז אמרנו לשופט, סליחה, אין לנו מה להשיב לאשמה. כל מה שאמרו העדים אנחנו מקבלים. אמר השופט, מה, אבל תעידו... תחליט אתה. אם אתה רוצה שאני אעיד, אני אעיד. אבל אנחנו מקבלים את כל מה שהם אמרו. אין שום אשמה.

ישב עם עצמו השופט אליגון וקיבל החלטה. בסופו של דבר זכאי מכל אשמה. ריקלין: עדנה ארבל (פרקליטת המדינה) ערערה על ההחלטה הזאת? קהלני: יפה. שלחה את נאוה בן-אור והיא ערערה. מה שהיא אמרה עליי בבית המשפט המחוזי, על חיזבאללה לא אומרים את דברים כאלה, תאמין לי. נאוה בן-אור אמרה, היא היתה הסגנית של עדנה. היא אמרה עליי דברים, ששני חברים שלי שהיו לוחמים גדולים קיבלו חצי התקף לב, אחד לחץ דם והשני קיבל סוכר. אשתי יצאה... רק על מה שאמרו עליי שמה. בן-אור אמרה שאני פושע ושהפכתי את כל העולם וקיבלתי שוחד. והם רוצים שאני אחזור למשפט. ינון: אלה טענות הפרקליטות? קהלני: כן, מול בית המשפט המחוזי.

כשנשפטתי בפני בית המשפט המחוזי, הוא לא רצה לשמוע את עורכי הדין שלי. אמר שהוא מקבל את (הבקשה לערעור). לקח עוד חודש, ומקבלים את ההחלטה להחזיר לבית המשפט. אמר השופט אליגון, אני לא שופט אותו. אומר לו, תחזור לשפוט את אביגדור. אמר אליגון אני לא שופט. אני לא מכיר את המושג שהנאשם מאשים את עצמו. אני לא שופט אותו. אני מגיש בג"ץ נגד אליגון. הולך לבג"ץ ואומר תחזירו לי את השופט שישפוט אותי. השופט דויד רוזן חוזר וממשיך את המשפט. שומע אותי 9 שעות. ואומר, בואו נפסיק את המשפט. אני מציע לכם, בואו נפסיק.

אני כל הזמן אמרתי ליועץ המשפטי לממשלה, תן לי 5 דקות. 5 דקות, אני מבקש ממך. שלחתי אליו שליחים. 5 דקות. אני אומר לך לא ידעתי שום דבר. אני בכלל לא בקיא.

ריקלין: אתה עברת דבר שמטריף את הדעת. סלח לי, אני טיפה ג'ינג'י. עשו לך ממש עלילה. קהלני: נכון. ריקלין: השופט אומר אני לא רוצה. ואז מגיעה הסגנית של עדנה ארבל והופכת אותך לפושע ואדם שלוקח שוחד. איך אתה לא מתפוצץ? איך אתה לא אומר יש לי בעיה עם המערכת הזאת? מתרחשים בה דברים שיכולים לחסל אנשים. סיפרת מה עשו לך לחברים שלך. איך אתה לא משגע מזה? איך אתה כזה ממלכתי? קהלני: אני אגיד לך. תמיד הייתי ממלכתי. במקרה שלי זה חטא על פשע. מה שעשו לי לא יעשה ולא ישכח. ולכן אני פה, אחרת, למה אני צריך להעלות מן האוב את הדברים? זה היה בשיטתיות. אני לא ידעתי שאצא זכאי. הם חיפשו אותי, האזינו לי 3 חודשים בבית. לילדים שלי ולמשפחה שלי. הם נכנסו לחשבונות הבנק שלי 10 שנים אחורה לראות מאיפה כל צ'ק שנכנס פנימה. חקרו את כל החברים שלי. סגרו עליי מכל הכיוונים. רק כדי למצוא שאני חונה באדום לבן.

מגל: למה עשו לך את זה לדעתך? קהלני: אני חושב שהם ניסו "להפיל נשר". כשאתה מפיל נשר, אתה מקבל הוקרה על הדבר הזה. אני זוכר שכשהייתי השר לביטחון פנים וראיינתי (אנשים לתפקידים בכירים במשטרה), באו אליי קצינים בכירים ואמרו לי, למה צריך למנות אותם. אמרו, אני הייתי שותף לחקירה הזאת, ושותף לחקירה הזאת. אותי זה קצת הפתיעה כי אני רגיל לכאלה שבאים ואומרים, "נלחמתי פה ונלחמתי פה". ראיתי שהיוקרה שהוא מקבל מעצם החקירה, כשהוא מאשים. בפרקליטות אותו דבר. אותה פרקליטה (שרדפה אותי) נלחמת כאילו... מגל: להפיל מישהו חזק וגדול.

קישור למקור המלא בערוץ 20
לקרוא עוד...
בשבע אריאל כהנא 28.11.2003 איש תקשורת, עיתונאי, פובליציסט ומורה
הפרקליטות היא גוף שברגע שהיא מחליטה שאתה מטרה היא ננעלת עליך "באחת החקירות שעברתי, החוקר לא חשש לתדרך את העיתונאי מולי"

כהנא: ימים אחדים לאחר כניסתו לתפקיד (השר לביטחון פנים) התברר לקהלני כי קשרי המשטרה והעיתונות הדוקים מאוד, הדוקים מדי... העיתונאי מרדכי גילת (כאן 11) זימן עצמו לבית קהלני על מנת "ללמד אותו את תורת המשטרה". ולא רק זאת, גילת גם ידע להמליץ בפני השר הטרי אלו קצינים במשטרה יש לקדם ואלו יש לסלק. דווקא הקצינים המומלצים על ידי גילת, כותב קהלני בספרו, נחשבו במשטרה כבעייתיים, כנתונים להשפעות וכמחוברים לגורמים חיצוניים העלולים לערער על טוהר מעשיהם. על אי הציות לגילת שילם קהלני ב"הפיכתו למטרה שניתן לירות בה מכל הכיוונים מדי סוף שבוע", הוא כותב.

כשכבר היה לנחקר, נחשף קהלני לתופעת מהצד השני של המתרס. "באחת החקירות שעברתי, החוקר לא חשש לתדרך את העיתונאי מולי. אתה מבין? העיתונאי נדנד לו כל הבוקר, והחוקר נאלץ לדחות אותו שוב ושוב, עד שנשבר וסיפר לו על חקירתי כאשר אני נוכח. בבוקר אחר שבו זומנתי להיחקר, מצאתי בעיתון 6 שאלות שאותן צפוי החוקר לשאול אותי. החקירה החלה, ואכן השאלות עולות אחת אחרי השנייה. בסוף השאלה החמישית, החוקר הודיע לי על סיום החקירה. 'מה עם השאלה השישית'? אני שואל אותו והוא אומר 'רצינו בכל זאת להפתיע אותך'".

קהלני הוסיף: "הפרקליטות היא גוף כזה, שברגע שבו היא מחליטה שאתה מטרה היא ננעלת עליך, כמו טיל קרקע אוויר, ולא תעזוב אותך עד שתשיג את המטרה. אגף החקירות הוא גוף שהשר לא שולט בו. אם הוא רק מתקרב אליו, כפי שאני מתאר בספר, מיד מתחילות התקפות בתקשורת או הדלפות של חוקרים לתקשורת בנוסח 'אנחנו שוקלים מה נאמר לשר'. זה מצב מוזר, שבו אגף החקירות נמצא תחת השר אבל אסור לו להתקרב ואסור לו לשאול".

כהנא: "למה אתה מתכוון באמירה שיש קשר הדוק בין המשטרה לפרקליטות?" קהלני: "מה שאפשר לומר הוא שלא הגיוני שיש חפיפה כל-כך מלאה בין הפרקליטות לבין אגף החקירות. הפרקליטות אמורה לפקח על המערכת, לא להתיישר לפיה. מטבע הדברים אמורות היו להיות התנגשויות וחיכוכים. לא יכול להיות שהתיאום בין הגופים הוא כל-כך מלא. לא יכול להיות שכל מה שאגף החקירות אומר הפרקליטות מקבלת בהצדעה... היתה כאן נעילה עלי. היוקרה של פרקליטת המדינה היתה חשובה לה, וכך גם של התובעת. לא הצדק הוביל אותן. הן חשבו שהן יצליחו להפליל אותי בכל מחיר".

כהנא: בתחילת הקדנציה שלך לא נשמעת להוראות של עיתונאי בעל עוצמה שבא לביתך, ועל כך שילמת בסוף הדרך בהעמדה לדין. כלומר, יש משולש של המשטרה, הפרקליטות והתקשורת, שמסדר את העניינים לפי ראות עיניו? קהלני: "נכון. יש כאן משולש סגור, קשור אחד בשני... אני לא אומר שעדנה ארבל היא אישה רעה. היא הלכה שבי אחרי מזרחי, ולכן היא מגנה עליו גם כיום. אני גם לא רוצה לבקר מן הצד את המערכת".

כהנא: "אני לא מבין איך לא איבדת אמון במערכת לאור מה שעברת. אתה מדבר על הדלפות ועל האזנות, על סימביוזה ועל רדיפת יוקרה במקום רדיפת הצדק, ועדיין נותן אמון".

קישור למקור המלא בבשבע
לקרוא עוד...