"כנופיית שלטון החוק"

הקדמה
החממה לימין אלון גולדברג 11.01.2020 מייסד ועורך האתר
מאמר מערכת כנופיית שלטון החוק

הדאגה לצדק, ליושר ולניקיון הכפיים הוא בסמכותה ובליבת תפקידה של מערכת אכיפת החוק. ולצורך כך החוק צייד אותה בכלים דרקוניים כמו סמכויות חקירה, מעצר, חיפוש כפוי, האזנות סתר וכריתת הסכמים עם עדי מדינה. כאשר מי שממונה על החוק, הצדק, היושר וניקיון הכפיים פועל בניגוד לחוק ולרוח החוק, מתוך שיקולים זרים, באכיפה בררנית, באיפה ואיפה, ותוך שימוש באמצעים פסולים כמו הדלפות מחקירות וסחיטת עדי מדינה, זה חמור הרבה יותר מראש ממשלה שאינו נקי כפיים.

כשראש ממשלה מפר אמונים, הוא נשפט פעמיים: גם ע"י מערכת אכיפת החוק וגם ע"י הציבור בקלפי. אבל כשאנשי מערכת אכיפת החוק מפרים אמונים, כמעט אף אחד לא יודע. גם אם יודע וגם אם הודלף ופורסם, כמעט אף אחד לא נשפט. גם אם נשפט, העונשים קלים עד כדי גיחוך וברור שאותו פקיד לא יאבד את משרתו היוקרתית והמתגמלת, בזמן שנציגי ציבור מפוטרים עם קלון ציבורי שרודף אותם שנים, גם ובעיקר כשבמשפט שנערך להם נמצא שהם נקיי כפיים, כלומר: נתפר להם תיק.

במילים אחרות, כנגד נבחרי הציבור קיימת הרתעה קשה ואכיפה נוקשה. גם מכיוון שהם מוכרים לציבור, בעיקר זה שבחר בהם בקלפי, ומכיוון שכל פעולה שלהם גלויה לעין כל, ומכיוון שליריביהם הפוליטיים, הן מחוץ והן בתוך מפלגתם, יש אינטרס מובהק ותמריץ ברור להדליף ולפרסם כנגדם מעידות, שגיאות, עברות בוטות וגם זוטות, כי זו הדרך הבטוחה ביותר לצבור כוח פוליטי על חשבונם.

בו בזמן, הופקד בידיי הפקידים הבכירים ביותר בפרקליטות, במשטרה ובמשרדי היועצים המשפטיים, כוח פוליטי עצום וחורץ גורלות, כוח שבהרבה מקרים הוא הרבה יותר עוצמתי אפילו מזה של ראש ממשלה. אל קודש קודשי משרדי פקידים אלה, הכניסה של אור השמש המחטא אסורה באיסורי צווי פרסום. אבל גם מכיוון שרוב גדול מאזרחי המדינה לא יודע מי הם, ממש לא מה הם עושים, לא מכירים או מבינים בהיקף סמכויותיהם ובוודאי שלא מכירים את ההיסטוריה של מעשיהם. גרוע מכך: כל הדברים האלה פשוט לא מעניינים את רוב הציבור, בעיקר מכיוון שהוא חי באשליה שכל האחריות וכל הכוח במדינה נמצא בידיי נבחרי הציבור.

אם רק בכדי להחמיר את המצב, אנשי התקשורת הממסדית חוסמים בגופם את כניסת אור השמש המחטא אל קודשי קדושי הפקידות העליונה, או גרוע מכך, כשהם מעוותים וממסגרים את אורו כדי שישרוף את תדמית נציגי הציבור, ויאתרג בחשכה את הפקידים המסודרים בהסתדרות. והרי פרנסת חלק גדול מבכירי אנשי התקשורת תלויה בהדלפות הבלתי חוקיות של החברים שלהם בפקידות. והרי הקידום והיוקרה של הפקידות העליונה בעיני הבוס ובעיני עמיתיהם, תלויה במעמדו של נבחר הציבור שתפרו לו תיק. ככל שמעמדו רם יותר, כך יוקרתם ושמם נישא בפי עמיתיהם ובפי הציבור שמצביע כמוהם בקלפי. והרי שום חוק משמעותי לא נחקק וגם לא פסק דין שהפחית, שלא לדבר על ביטל את כוחה הבלתי מאוזן של כנופיית שלטון החוק.

מדור זה הוקדש לסיפור "כנופיית שלטון החוק" משלל זוויות, מפי בכירים ומומחים, ממקורות מוסמכים הכוללים הצלבות שנאספו בשנים האחרונות.

לקרוא עוד...
הארץ ראובן ריבלין 03.06.2003 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
מי שלא אוהד את אהרון ברק, חוקרים אותו במשטרה רובי ריבלין, נשיא המדינה, בראיון נדיר וכנה, מספר על התיקים שתפרו לו והתלאות שעבר עם מערכת אכיפת החוק, כדי לטרפד את מינויו לשר המשפטים. (ראיון משנת 2003)

בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי.

...אם יש מקרה אחד ומקרה שני ומקרה שלישי שאנשים שאינם נוחים למערכת מוצאים את עצמם במשטרה בעיתוי מוזר, אז על פניו אולי יש פה תופעה. אולי יש פה תופעה מסוכנת. לכאורה מתעורר החשד שאולי מערכת אחת מונעת ממערכת אחרת לממש את המנדט שניתן לה על ידי הציבור. כי אם אני למשל נבחרתי לכנסת, ואם למשל ראש הממשלה רוצה לבחור בי, ואם באה מערכת אחרת ואומרת אתה מנוע מלהיבחר רק כיוון שיש איזה חשד נגדך שהועלה בעיתוי לא מקרי ובעצם לא נחקר אחר כך, אז יש פה איום על הדמוקרטיה דווקא על ידי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה. יש פה סיבה לדאוג שמא במקום שלטון החוק יש לנו בישראל כנופיית שלטון חוק.

...מתעורר החשש שאולי יש פה כנופייה של שלטון החוק. שברגע שיש צורך, ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה, ואז יש עיתונאי שקורא לי דודי ריבלין, או רובי אפל, או דברים מעין אלה. ואני אומר לך שאין בעולם אדם יותר מוסרי ממני. אני ממש אדם נקי כפיים ובר לבב. אבל בגלל שאני נון קונפורמיסט ובגלל שאני פוליטיקאי, מרשים לעצמם לרדוף אותי. אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו. בין כך ובין כך הוא פסול. אם לא פשע, יפשע. אם לא מצאנו אותו, יימצא. כלומר מטילים אשמות בצורה לא אחראית. הסימביוזה בין המשטרה לעיתונות הופכת פוליטיקאים מסוימים, לא רצויים, לאסקופה נדרסת. בעיני זה סדום ועמורה. ממש סדום ועמורה.

מעולם, בכל שנותי, לא עשיתי איזשהו דבר שמתקרב להיות לא חוקי. אני אדם תמים ובר לבב, אני אומר לך. אני גם צנוע בהלכות חיי. אין ישר ואין מוסרי ממני... המנוולים האלה. הלוא עד היום הם לא קראו לי להודיע לי שהחקירה הסתיימה. והכתבלבים העובדים אתם מעולם לא התנצלו. אני לא יכול לשכוח את אותו יום לפני שנתיים שבו עמדתי להתמנות שר משפטים, כשהם פתאום קראו לי וחקרו אותי 11 שעות על לא כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מה ילדי יאמרו לי, מה עובר על אשתי. הנה עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
הארץ רות גביזון 12.11.1999 פרופ' בכירה למשפטים, כלת פרס ישראל
"יש במערכת אלמנט של רדיפה" רות גביזון, פרופ' בכירה למשפטים וכלת פרס ישראל, מסבירה כיצד מתגבשת אכיפה בררנית ומהן השפעותיה.

גביזון: "אני חושבת שבחלקים גדולים של הציבור יש היום תחושה כזאת. התחושה איננה שחוקרים או תובעים אנשים על לא עוול בכפם, אלא התחושה היא שחוקרים או תובעים אנשים מסוימים שאכן עשו דברים בעייתיים, אבל במקביל לא חוקרים ולא תובעים אנשים אחרים שבחלקם עשו דברים לא פחות חמורים". "חוסר הנחת שגרם לכך שש"ס קיבלה 17 מנדטים בבחירות האחרונות לא נובע מהתחושה שדרעי לא כשל כלל.

"חוסר הנחת נובע מהתחושה שלצד הקצאת המשאבים לפרשות דרעי עומדת סלחנות שקשה להסביר אותה כלפי מידע שלכאורה מפליל אנשים בעמדות לא פחות חשובות במעשים לא פחות חמורים ואולי יותר. וזו תחושה קשה. זה גם מה שיוצר תחושה לא נוחה סביב חקירת נתניהו. הסיפור שמתגלה שם הוא לא סיפור נעים. הוא לא סימפטי ולא אסתטי, אבל הבעיה שמטרידה חלק גדול מהציבור איננה שנתניהו נקי. מה שמטריד הוא התחושה שיש במערכת אלמנט של רדיפה. המערכת אמנם מכחישה אבל ההכחשה כבר לא משכנעת כי ההצטברות של המקרים היא כבר קשה מדי. היא מעוררת חשד... ולכן, דווקא כדי להגן על מערכת המשפט ועל שלטון החוק אי אפשר להמשיך לומר את מה שכל הזמן אומרים לנו: שהכל בסדר, ושהעבודה נעשית באופן ענייני ומקצועי.

"התשובה הזו כבר לא מספיקה. יותר מדי אנשים חושבים שהיא פשוט לא נכונה. כאשר אתה מאמין שיש בחבית תפוח רקוב אחד או שניים אתה רגוע. אתה מאמין שאפשר להוציא אותם מהחבית והכל יהיה בסדר. אבל כאשר מתקבל הרושם שהתפוחים הרקובים הפכו לחלק מהמערכת, שאפילו ראשי המערכת כבר לא רואים אותם, אז התחושה היא שהמערכת פגומה באופן עמוק, מן השורש, ולא ברור אם יש לה הכוח הארכימדי לתקן את עצמה... זה הדבר המכביד, המפחיד. לא שהמערכת מושחתת, היא לא, אבל נוצרו בה בעיות שאינן מקריות. במצב כזה אני מצפה שהמערכת לא תבקש לעצמה חסינות מביקורת אלא להפך, שהיא עצמה תגיד שהיא מודאגת ושביוזמתה שלה תעשה בדק בית. דווקא מפני שאני באמת מאמינה כי המערכת פועלת בתום לב, היא צריכה להיות מוכנה לחשוף את עצמה לביקורת...

"הדפוס של רדיפת צדק סלקטיבית, הוא לפי דעתי בראש ובראשונה אשמת התקשורת. בעניין הזה הפרקליטות והמשטרה רק משרתות את העיתונות. מה שקורה הוא שהתקשורת מסמנת אובייקט מסוים לחקירה, מבלי להסביר לנו מדוע סימנה דווקא אובייקטים אלה ולא אחרים, ואז, סביב אותם אובייקטים היא יוצרת מומנטום. היא אוספת עליהם חומר ומספקת אותו למשטרה ולוחצת על המשטרה להשיג את התוצאות הראויות בעיניה. כך נוצר מצב שבו כולם אינטרסנטים. לתקשורת יש אינטרס להוכיח שצדקה, למשטרה יש אינטרס למלא את ציפיות התקשורת ולפרקליטות יש אינטרס להוכיח שהיא אמיצה. כולם פה מזינים את כולם באופן כזה שהמשפט נעשה לפני שהחל. במקרים לא מעטים מכל ההרים הגדולים האלה יוצאים בסופו של דבר עכברים קטנים מאוד".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: הקדמה
שיטת הפעולה ופתרונות
כאן ב' מנחם מאוטנר 17.01.2020 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, זוכה פרס ישראל למשפט
ווידאו: "הפרקליטות היא גוף אכן בעייתי מאוד" מנחם מאוטנר, מבכירי הוגי המשפט בישראל, אומר ללא מעצורים את מה שהוא חושב על הפרקליטות, על תפירת תיקים והתנהלות המערכת.

פרופ' מאוטנר: "הפרקליטות היא גוף אכן בעייתי מאוד מעיניי. הגוף הכי בעייתי במערכת המשפט. הוא לא בתי המשפט בכלל, אלא הפרקליטות. בוודאי שזה מחלחל. הגוף הזה פועל לדעתי בתרבות קלוקלת. אין שום סיכוי שמבפנים, מתוכה היא תתוקן. ולכן אני חושב שצריך להקים וועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית שתבדוק מה קורה בפרקליטות ותקבע את התרבות הארגונית שלו לשנים הבאות. לנסות ולבדוק קודם כל, לא סגרו את החשבון עם תפירות התיקים שהפרקליטות עשתה לפני 20, 30 שנה. לא סגרו את החשבון הזה. צריך לעשות סגירת חשבון. צריך לבדוק את התרבות הארגונית של הפרקליטות. זה נושא חשוב מאוד.

נעמה סיקולר: תשמע, כשעולה פרופ' מני מאוטנר, פרופסור סופר מכובד למשפטים ואומר בשידור "תפירת תיקים". אני שומעת בדברים למרות שלא אמרת את המילים המדויקות... פרופ' יובל אלבשן: זה התפקיד שלו. סיקולר: אכיפה בררנית. פרופ' אלבשן: תקשיבי רגע, הלוואי שהאקדמיה המשפטית צריכה לעשות את זה. סיקולר: אני לא אומרת את זה בביקורת. להפך, אני מחדדת את הדברים שלו. פרופ' אלבשן: זה שהאקדמיה מתיישרת עם בית משפט עליון, ומתיישרת עם הפרקליטות, זה לבושתם. סיקולר: לא הבנת אותי, אני מחדדת את הדברים שלו כי אני חושבת שכשבא בן אדם כזה ואומר דברים כאלה חריפים, שאנחנו לא מרבים לשמוע מתוך הסוג של ההגמוניה המשפטית. צריך לחדד אותם ולומר אותם עוד ועוד.

פרופ' מאוטנר: תראי, הכל מתועד בספר שכתב חברי פרופ' דני פרידמן. סיקולר: אני יודעת, ובכל זאת. פרופ' מאוטנר: היו שנים שהיו שם דברים מאוד-מאוד בעייתיים. של הפלת חללים גדולה מידיי. של אנשים שמונו לתפקידים.

פרופ' אלבשן: אתה יודע שאני במיקרופון הזה מרבה להזכיר שם אחד, שעד אז אני לא מוכן לדבר עם אף איש פרקליטות שיתחיל להטיף לי מוסר. ואני אומר "רות דוד". סיקולר: אתה יכול להגיד רות דוד ואני יכולה להוסיף את הסיפור של מה שעשו להילה גרסטל. אני יכולה להוסיף עוד ועוד ועוד סיפורים...

קישור למקור המלא בכאן ב'
לקרוא עוד...
זמן ישראל מנחם מאוטנר 28.01.2020 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, זוכה פרס ישראל למשפט
"אין שום סיכוי שהפרקליטות תתוקן מבפנים" "גוף הביקורת על הפרקליטות הוקם בעקבות יוזמה של אמנון רובינשטיין ושלי"

ריאיון של אמיר בן-דור עם פרופ' מני מאוטנר. פרופ' מאוטנר: "שופטים מקבלים את החלטותיהם בשאלות של אשם וחפות לאחר שהנאשמים הנידונים על ידם נהנו מארבע הערובות של המשפט הפלילי: חזקת החפות; הצורך להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר; זכות הנאשם לייצוג על ידי עורך דין; והכרעת הדין בידי שופט הפועל באי משוא פנים", מאוטנר פורש את משנתו.

"בעיני, בגלל הכוח המשחית העצום שבידי המדינה בכלל ובידי התביעה בפרט, ארבעת הערובות האלה הן הדבר הכי מקודש במשפט, ורק כשאדם הורשע בדינו לאחר שהוא נהנה מארבע הערובות האלה, יש מקום להסקת מסקנות לגבי המשך פעילותו ותפקודו הציבוריים. ולהפך, בחברה מתוקנת הכלל צריך להיות שכל עוד אדם לא הורשע בדינו אחרי שהוא נהנה מארבע הערובות האמורות, אין מקום לפגוע בהמשך פעילותו ותפקודו הציבוריים".

"עצם זה שהמדינה פתחה בהליכים פליליים נגד אדם מסוים לא יכול להוביל לדעתי לתוצאה שכבר בשלב המקדמי הזה עליו לסיים תפקיד פוליטי, ניהולי וכו'", הוא מסביר. "מכיוון שהמדובר בהליך פלילי, כלומר בהליך שתוצאותיו עשויות להיות קשות, יש לאפשר לו להתגונן במסגרת ארבע הערובות הפרוצדורליות הגדולות של המשפט הפלילי.

"בעיני, חברה המענישה בני אדם בלי שקודם לכן התקיימו ארבע הערובות האלה אינה חברה ראויה. וכל זה עוד לפני שהבאנו בחשבון שיקולים שהם חיצוניים לקו החשיבה הזה, היינו שיקולים בדבר הצורך להשאיר הכרעות דמוקרטיות בידי האזרחים, כשהמדובר בנבחרי ציבור".

"הפרקליטות זה גוף עם תרבות ארגונית קלוקלת. אין שום סיכוי שהפרקליטות תתוקן מבפנים, ולכן לדעתי צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה ממשלתית, או ועדת בדיקה מקצועית, כדי לבנות מחדש את התרבות הארגונית של הפרקליטות. אני עוקב אחרי הפרקליטות הרבה מאוד שנים, ובעיני זה הגוף הכי בעייתי במערכת המשפט".

בן-דור: היית מעורב בניסיון להקים גוף ביקורת כזה לפרקליטות, בראשות הילה גרסטל. ניסיון שיורט באיבו.

"נכון. גוף הביקורת על הפרקליטות הוקם בעקבות יוזמה של אמנון רובינשטיין ושלי. אמנון ואני אכלנו יום אחד ארוחת צהריים, והוא התחיל לספר לי את הסיפורים שלו על מה שהפרקליטות עשתה לבני אדם, וכמה זה בעייתי. למשל מה שהיא עשתה ליעקב נאמן, לרפאל איתן, לרובי ריבלין. זה עוד היה לפני מה שהם עשו לחיים רמון.

"הוא סיפר לי את זה, ואני סיפרתי לו שאני שמעתי במו אוזני את יעקב נאמן מדבר בגלי צה"ל על מה שהפרקליטות עשתה לו ופורץ בבכי, וגם סיפרתי לו על מה שהפרקליטות עשתה לאחד מחבריי הקרובים, האיש הכי ישר וטהור שנתקלתי בו בכל חיי, ואחרי חמש שנים של החרבת חייו, הכל נגמר בכלום, פשוט בכלום, כי הפרקליטות חזרה בה מהכל, אבל לאורך חמש השנים האלה היו אליה אין ספור פניות לשנות את עמדתה, והיא הקשתה את ליבה ואטמה את מוחה ומיאנה לעשות את מה שבסופו של דבר, אחרי סבל רב שהיא גרמה לאדם, היא עשתה.

"ואז אמנון אמר: צריך להקים גוף שיבקר אותם. וכך קם גוף הביקורת על הפרקליטות שבראשו עמדה הילה גרסטל, שאותה הם יירטו אחר כך במסע שהדהים רבים מאוד בתוקפנות ובנחישות שלו. הילה היא אדם נבון, מנוסה, וחזק, ובכל זאת המסע שלהם הצליח לסלק אותה מתפקידה".

בן-דור: רובינשטיין ומאוטנר הציגו את הרעיון בפני ועדת המשפט הפלילי של לשכת עורכי הדין. "ישבו שם עשרים עורכי הדין הפליליים הכי גדולים בתל אביב ואמנון שטח בפניהם את הרעיון", מספר מאוטנר. "הוא קיבל תגובת נגד קשה מאוד, כמעט אלימה מילולית, מצד מי? מצד רות דוד שישבה בחדר. אני זוכר את הביטוי שהיא אמרה 'מה שאתה מציע לנו זה אפילה בצהריים'. להגיד דבר כזה לאמנון, שהוא האב המייסד של הליברליזם הישראלי באקדמיה ובעיתונות? האיש שהוא מר משפט חוקתי של ישראל? זה היה מחזה קשה, ולא רק לי, גם לאחרים שנכחו בחדר.

"גם מה שהם עשו עכשיו לאורלי בן-ארי גינצבורג", (שהיתה מועמדת למ"מ פרקליטת המדינה מטעם שר המשפטים אמיר אוחנה, א.ב.ד) זה סיכול ממוקד, שהוא פרק ב' אחרי מה שהם עשו קודם לכן להילה גרסטל. אחד מתלמידיי, שסיים את לימודיו לפני 18 שנה, עבד כמה שנים טובות עם אורלי בן-ארי גינצבורג. וכל השנים - הרבה לפני שהפרשה האחרונה התפוצצה - הוא היה אומר לי עליה שהיא משפטנית בחסד עליון, שהיא מנהלת צוותים בחסד עליון, שהיא פרקליטה בעלת איכויות נדירות.

"כשהתפוצצה פרשת המינוי שלה, התקשרתי אליו. אמרתי לו: בטח יש לה בעיה ביחסי אנוש. הוא אמר לי: יש לה יחסי אנוש ממש טובים. הבעיה שלה היא אחרת: היא פשוט לא בקליקה. היא לא מתרועעת איתם. היא לא הולכת לכנסים שלהם. היא לא מתערבבת איתם. היא לא משלהם. מה שחשוב לה זה המשפחה שלה והעבודה שלה.

"והכי נורא שהם השמיצו את הרקורד המקצועי שלה. הרי כשערן שנדר ושי ניצן מונו לתפקיד פרקליט המדינה היה להם גם ניסיון וגם כישורים פחותים בהרבה משלה! העיתונאי יהודה יפרח הראה את זה במאמר מפורט ב'מקור ראשון'. היירוט שלה לא היה קשור לניסיון ולכישורים שלה. היא יותר מעשרים שנה פרקליטה פלילית. והיא ניהלה את התיקים הכי כבדים והכי מסובכים שיש. אז איך אפשר היה לטעון שאין לה ניסיון?"

...איך אפשר להסביר את זה שאך לפני שנים ספורות, בעקבות פרשת מסמך הרפז, אביחי מנדלבליט עצמו, הוא ולא אחר, התלונן על כך שהפרקליטות תופרת לו תיק? כל הדברים האלה הם שמאפשרים את הטענות של ראש הממשלה ואנשיו."

בן-דור: אתה מזכיר את מקרה חיים רמון כמקרה שבו הפרקליטות "תפרה תיק". איזה תיק בדיוק נתפר לשר שהורשע שדחף את לשונו לפיה של חיילת ללא הסכמתה?

"לא אמרתי שתפרו לחיים רמון תיק, למרות שקרוב לוודאי שאפשר היה לומר זאת. פרשת רמון סבוכה ביותר, ולצערי עשירה באירועים נוראים מצד הפרקליטות - למשל, זה ששלוש פעמים הסתירו מהסניגור שלו שיש להם חומר נוסף שטרם הועבר אליו, החומר שהושג בהאזנות הסתר, ורק בסוף הם הודו בכך, והחומר הזה היה יכול להיות בעל חשיבות רבה לניהול ההגנה של רמון".

קישור למקור המלא בזמן ישראל
לקרוא עוד...
כנסת ישראל דניאל פרידמן 05.09.2012 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, כיהן כשר המשפטים, משפטן עטור פרסים
הביקורת הקיימת לא אפקטיבית. אין לה שיניים ואין לה משמעות מה יוצא מביקורת על הפרקליטות? מעלים בדרגה את אחד המבוקרים

הכנסת השמונה-עשרה, ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.על סדר היום: הקמת גוף מבקר לפרקליטות המדינה

פרידמן: "אני מאוד מודאג מכל התהליך הזה שנעשה של ועדת הביקורת הזאת... [מכיוון ש] הגוף הזה כפוף ליועץ המשפטי, בעוד שלדעתי, אחד האנשים המבוקרים צריך להיות היועץ המשפטי בעצמו ופרקליט המדינה, כלומר כשם שיש לנו גוף שמבקר את השופטים, והוא כפוף לשר המשפטים, העובדה שכאן הגוף כפוף למשהו שהוא חיצוני ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה, זה הדבר שמעורר דאגה... אבל הבעיה המרכזית היא שהביקורת היא לא אפקטיבית, ואין לה שיניים ואין לה משמעות, והשאלה, אם יוקם שוב גוף כזה, שאין לו שיניים ואין לו כוח ואין לו משמעות, אז לא עשינו כלום; רק הגדלנו את הבירוקרטיה.

אתן כמה דוגמאות לדברים שהתרחשו בעבר, ולא קרה כלום. היתה ביקורת של מבקר המדינה על מה שקרה, נגיד, בעניין רמון, וזה מגיע לפרקליטות, אז הנה אומרים: היתה ביקורת. מה יצא מהביקורת - מעלים בדרגה את אחד המבוקרים, והתגובה של פרקליט המדינה או של פרקליטות המדינה על הביקורת היא שצריך לפצות את המבוקרים: אם ביקרו אותו, אז מגיע לו משהו, ואז מעלים אותו בדרגה.

כשמני מזוז נכנס לתפקידו, הוא דיבר על כך שמסמנים מטרות. הייתי חושב שאם היועץ המשפטי אומר שמסמנים מטרות, זה היה מחייב איזושהי חקירה. זה הרי דבר נורא ואיום. אז לא קורה כלום, ולא עושים דבר.

לא מזמן היה ראיון עיתונאי של נציב שירות המדינה לשעבר הולנדר, והוא מספר שכשהוא ישב בוועדה לאיתור פרקליט מדינה, באו אנשי פרקליטות, וסיפרו שמחזיקים תיקים פתוחים, למרות שאין שום דבר. שוב - לא אומר את זה מישהו שלא מכיר; הוא ישב בוועדה. הוא אומר – ציטטה מהעיתון: יש ישיבות ממשלה שיושב שר שתלוי ועומד נגדו תיק, מישהו הגיש תלונה, ואז מה הוא יעשה? התיק פתוח שנים. וישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט מדינה. באו להעיד בפנינו שורה של בכירים בפרקליטות, שהיו מועמדים, וסיפרו לנו דברים שמאוד הטרידו אותנו על תיקים של שרים בכירים, שמחזיקים פתוחים, ומושכים זמן למרות שיודעים שאין כלום. מספרים דבר כזה - היית חושב שתהיה חקירה. אומרים: דבר כזה קורה בפרקליטות. הרי המקום שאמור להיות הכי נקי במדינה זה המקום הזה. אז מספרים אנשים בכירים, אנשים שיודעים על מה נעשה מבפנים, אומרים מה שאומרים, ולא נעשה כלום, וכשיש כבר ביקורת, כשהיתה הביקורת של מבקר המדינה, זה מגיע לפרקליטות, וכשמגיעה ביקורת מיחידה אחרת, הפרקליטות מסוגלת להעמיד לדין את אנשי היחידה האחרת. כשזה מגיע לאנשים שלהם, הם אומרים: אנחנו חושבים שהביקורת לא בסדר, אנחנו לא נעשה כלום.

שאלת המפתח פה היא שאלת השיניים: מהי השורה התחתונה אחרי שנניח שהמבקר, ואני אומר: מבקר הוא גם המבקר של היועץ המשפטי. הוא צריך להיות מסוגל לקורא ליועץ המשפטי ולחקור אותו, והוא צריך להיות מסוגל לקרוא לפרקליט המדינה ולחקור אותו. למשל, הוא יכול לשאול את פרקליט המדינה: איך נתת ראיון בעיתון "הארץ", ואמרת כך וכך על אדם שמשפט תלוי ועומד נגדו, איך אתה אומר על ישיבת ממשלה, הוא פרקליט מדינה, מדבר על הישיבה שעסקה בעניינו של רמון - זו ישיבה הזויה. פרקליט מדינה, פקיד, שכנראה, גם ראינו איך הוא מתייחס לכנסת, מדבר על ישיבת ממשלה כישיבה הזויה, ולא קרה כלום - הוא ממשיך. מה יקרה אתו עכשיו? יקראו לו? האם המבקר הזה יקרא לו כעת לחקירה? ואם כן, האם הוא יוכל להמליץ להעמידו לדין משמעתי? האם יתנהל הליך כזה? מה יהיה השלב הבא? כי זו השאלה.

קישור למקור המלא בכנסת ישראל
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: שיטת הפעולה ופתרונות
תפירת ראובן ריבלין
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת 7 תיקים לראובן (רובי) ריבלין תפירת ראובן ריבלין

ריבלין: "בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי... ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה... אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו.... לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

לקרוא עוד...
טמקא ידיעות אחרונות ראובן ריבלין 11.12.2017 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
ווידאו: החקירה נגדי נסגרה מחוסר אשמה אבל הפצע עדיין פתוח התנכלו לי, שילמתי מחיר

"זכות הציבור לדעת היא זכות ראשונה במעלה. אבל צריך לזכור שלצד הזכות הזאת יש ערכים נוספים. ביניהם, חזקת החפות. הזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב. ולהגנה מפגיעה בשמו הטוב של כל אדם. עבורי, זו איננה רק דילמה ציבורית אלא גם חוויה אישית. בשנת 2001 הוקמה ממשלה חדשה בראשות אריאל שרון. אני הייתי מיועד להיות שר המשפטים. אלא שבאותם ימים קשים ממש בהם עלה שמי כשר המשפטים המיועד, נפתחה כנגדי חקירה. עם פתיחת החקירה, הודיע היועץ המשפטי דאז לראש הממשלה שרון, כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה ומסובכת, ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, כך הוא קובע, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים.

לקחו שלוש שנים וחצי עד שנסגר התיק נגדי, מחוסר אשמה, וזאת למרות שנחקרתי פעם אחת בלבד. כבר אז הובהר לחוקרים כנראה בשעות הראשונות כי לא תהינה ואין צורך בעוד חקירה. לראשונה, חשתי בחיי את הסיטואציה שבה עומד אדם, איש ציבור, חשוף לכל רוח, מבלי יכולת להגן על שמו הטוב. אני מוכח לומר שזאת הייתה חוויה קשה. לא חוויה קלה או חוויה לא קלה, אלא היא היתה חוויה קשה. שילמתי מחיר לא פשוט".

קישור למקור המלא בynet
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת ראובן ריבלין
תפירת התיק לאביגדור קהלני
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לאביגדור קהלני "מה שהיא אמרה עליי בבית המשפט על חיזבאללה לא אומרים" תפירת אביגדור קהלני

פחות משנה לאחר סיום תפקידו כ- "שר המשטרה" - השר לביטחון פנים, הואשם אביגדור קהלני בשורת עבירות פליליות: שיבוש הליכי משפט, הפרת אמונים, גילוי ידיעות בהפרת חובה חוקית ובהדחה בחקירה. קהלני הוא גיבור מלחמות ישראל שזכה בשורה של עיטורי גבורה ומופת. במשפטו, השופט קבע כי פרקליטת המדינה עדנה ארבל כשלה כישלון מכפיר ולא הצליחה לשכנע את בית המשפט שקהלני עבר על איזשהו חוק, לא כל שכן אשם במשהו. בפסק הדין כתב השופט: "הגשת כתב האישום היתה מעין הפרחה של בלון ענק... עד שהוברר... שכל מה שיש באותו בלון זה הוא מעט אוויר חם ותו לא". היתה זו עדנה ארבל, באופן אישי, שאישרה את הגשת כתב האישום המופרך נגד קהלני, ועשתה זאת לאחר הליך שימוע שבו נפרסו בפניה עיקרי טענות ההגנה, ללא תועלת.

לקרוא עוד...
ערוץ 20 אביגדור קהלני 05.03.2019 תת-אלוף בדימוס, גיבור ישראל והשר לביטחון פנים לשעבר
ווידאו: אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות במשך שנתיים וחצי כל יום קם ב-2-3 בלילה. לא יכול לישון. אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות.

קהלני בראיון בתוכנית של שמעון ריקלין וינון מגל בערוץ 20. מגל: הסיפור בענק שאתה שיבשתה הליכי משפט עם עופר נמרודי. הדלפת לו מידע כשהיית שר לביטחון פנים. שקיבלת שוחד. ואז שנתיים וחצי מתנהל משפט... קהלני: התפללתי כל יום "מודה אני לפניך", ואומר לאלוהים "שמור על הלב שלי, כי אני לא שולט עליו". כי אני כל יום קם ב-2-3 בלילה. לא יכול לישון. ינון: שנתיים וחצי? קהלני: כן. לא האמנתי שאצליח להחזיק מעמד עד סוף המשפט מבלי שיקרה משהו למשפחתי או לי. זה דבר אחד. דבר שני, כשאני מסתכל על המערכת, אלא שעשו לי את התיק הזה? פושעים עם קבלות. חד משמעית.

שמעון ריקלין: אפשר לומר שהקרב שלך על טיהור שמך מול המערכת המשפטית היה יותר קשה מהקרב על עמק הבכה? קהלני: חד משמעית. כשאני נלחמתי בששת הימים, הייתי בטנק הראשון שנכנס. החלפתי שלושה טנקים, נפצעתי קשה. שכבתי שנה בבית חולים. עם 17 ניתוחים עד היום. לחמתי בעמק הבכא. לחמתי במלחמת לבנון והגעתי לבירות. תמיד הרגשתי שאני נציגו של העם ושליח של העם. במקום הזה אני הופקרתי. אדם אחד בישראל קיבל אותי לשיחה וארוחת צהרים. זה היה אריק שרון ז"ל. הוא קיבל אותי באמצע המשפט, ודיבר איתי וכו' כל השאר התעלמו מקיומי. אסור היה לי לעבוד. לא יכולתי להסתובב ברחוב. אמרו, "אוקיי, אביגדור לא כזה זה, אבל איפה שיש עשן יש אש. ואולי נגיד להקלתו שהוא מעד".

במשפט הראשון, העידו שישה עדים נגדי. ואחרי העדות שלהם אמרנו "אין להשיב לאשמה" (גם אם היו כל ראיות התביעה נכונות ואמינות, אין די בכך כדי להוכיח את יסודות העבירה). אנחנו לא רואים שום אשמה, כשהם באים ואומרים שיש אשמה. שהפקידה של נמרודי אמרה שלפני 10 שנים, כתוב שם "להשיג את אביגדור". זה לא אומר את אביגדור קהלני, וזה גם היה לפני 10 שנים. כל מיני דברים כאלה של שטויות במיץ עגבניות. ינון מגל: אתה נכנסת לזה בקטע של "על מה אתם מדברים בכלל?" קהלני: כן. אז אמרנו לשופט, סליחה, אין לנו מה להשיב לאשמה. כל מה שאמרו העדים אנחנו מקבלים. אמר השופט, מה, אבל תעידו... תחליט אתה. אם אתה רוצה שאני אעיד, אני אעיד. אבל אנחנו מקבלים את כל מה שהם אמרו. אין שום אשמה.

ישב עם עצמו השופט אליגון וקיבל החלטה. בסופו של דבר זכאי מכל אשמה. ריקלין: עדנה ארבל (פרקליטת המדינה) ערערה על ההחלטה הזאת? קהלני: יפה. שלחה את נאוה בן-אור והיא ערערה. מה שהיא אמרה עליי בבית המשפט המחוזי, על חיזבאללה לא אומרים את דברים כאלה, תאמין לי. נאוה בן-אור אמרה, היא היתה הסגנית של עדנה. היא אמרה עליי דברים, ששני חברים שלי שהיו לוחמים גדולים קיבלו חצי התקף לב, אחד לחץ דם והשני קיבל סוכר. אשתי יצאה... רק על מה שאמרו עליי שמה. בן-אור אמרה שאני פושע ושהפכתי את כל העולם וקיבלתי שוחד. והם רוצים שאני אחזור למשפט. ינון: אלה טענות הפרקליטות? קהלני: כן, מול בית המשפט המחוזי.

כשנשפטתי בפני בית המשפט המחוזי, הוא לא רצה לשמוע את עורכי הדין שלי. אמר שהוא מקבל את (הבקשה לערעור). לקח עוד חודש, ומקבלים את ההחלטה להחזיר לבית המשפט. אמר השופט אליגון, אני לא שופט אותו. אומר לו, תחזור לשפוט את אביגדור. אמר אליגון אני לא שופט. אני לא מכיר את המושג שהנאשם מאשים את עצמו. אני לא שופט אותו. אני מגיש בג"ץ נגד אליגון. הולך לבג"ץ ואומר תחזירו לי את השופט שישפוט אותי. השופט דויד רוזן חוזר וממשיך את המשפט. שומע אותי 9 שעות. ואומר, בואו נפסיק את המשפט. אני מציע לכם, בואו נפסיק.

אני כל הזמן אמרתי ליועץ המשפטי לממשלה, תן לי 5 דקות. 5 דקות, אני מבקש ממך. שלחתי אליו שליחים. 5 דקות. אני אומר לך לא ידעתי שום דבר. אני בכלל לא בקיא.

ריקלין: אתה עברת דבר שמטריף את הדעת. סלח לי, אני טיפה ג'ינג'י. עשו לך ממש עלילה. קהלני: נכון. ריקלין: השופט אומר אני לא רוצה. ואז מגיעה הסגנית של עדנה ארבל והופכת אותך לפושע ואדם שלוקח שוחד. איך אתה לא מתפוצץ? איך אתה לא אומר יש לי בעיה עם המערכת הזאת? מתרחשים בה דברים שיכולים לחסל אנשים. סיפרת מה עשו לך לחברים שלך. איך אתה לא משגע מזה? איך אתה כזה ממלכתי? קהלני: אני אגיד לך. תמיד הייתי ממלכתי. במקרה שלי זה חטא על פשע. מה שעשו לי לא יעשה ולא ישכח. ולכן אני פה, אחרת, למה אני צריך להעלות מן האוב את הדברים? זה היה בשיטתיות. אני לא ידעתי שאצא זכאי. הם חיפשו אותי, האזינו לי 3 חודשים בבית. לילדים שלי ולמשפחה שלי. הם נכנסו לחשבונות הבנק שלי 10 שנים אחורה לראות מאיפה כל צ'ק שנכנס פנימה. חקרו את כל החברים שלי. סגרו עליי מכל הכיוונים. רק כדי למצוא שאני חונה באדום לבן.

מגל: למה עשו לך את זה לדעתך? קהלני: אני חושב שהם ניסו "להפיל נשר". כשאתה מפיל נשר, אתה מקבל הוקרה על הדבר הזה. אני זוכר שכשהייתי השר לביטחון פנים וראיינתי (אנשים לתפקידים בכירים במשטרה), באו אליי קצינים בכירים ואמרו לי, למה צריך למנות אותם. אמרו, אני הייתי שותף לחקירה הזאת, ושותף לחקירה הזאת. אותי זה קצת הפתיעה כי אני רגיל לכאלה שבאים ואומרים, "נלחמתי פה ונלחמתי פה". ראיתי שהיוקרה שהוא מקבל מעצם החקירה, כשהוא מאשים. בפרקליטות אותו דבר. אותה פרקליטה (שרדפה אותי) נלחמת כאילו... מגל: להפיל מישהו חזק וגדול.

קישור למקור המלא בערוץ 20
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת התיק לאביגדור קהלני
תפירת חיים רמון
החממה לימין אלון גולדברג 15.03.2016 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לחיים רמון "במקרה של רמון כל האמצעים היו כשרים". תפירת חיים רמון

חיים רמון: "אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים, שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם". תחושת האיום הלכה וגדלה במשך השלושה וחצי חודשים בהן כיהן כשר המשפטים, כשכמעט כל יום הציג רפורמה חדשה ש"כנופיית שלטון החוק" לא ידעו איך להתמודד מולה. "ניסיתי להסביר להם בעדינות ש"החקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. העם בחר אותי, אני מייצג את העם. רוצים להשפיע? תלכו להיבחר". רמון טוען שלדעתו היכולת המוכחת שלו לרפורמות, הוכיחה את גודל האיום שהוא מייצג, ולכן תפרו אותו. רמון הוסיף שניתן לדעת שמדובר בתפירת תיק מכיוון שהתובעת הכללית אמרה בבית המשפט ש'במקרה של רמון כל האמצעים היו כשרים`. וכן, שבית המשפט בהכרעת הדין אמר שנחצו כל הקווים האדומים של הפרקליטות נגד רמון. וגם שהתובעת בתיק רמון הפרקליטה רות דוד, הודתה שהעובדה שהפרקליטות לא העבירה את ההקלטות לעורכי דינו של רמון, פגע קשה בהגנה.

לקרוא עוד...
רשת 13 חיים רמון 15.03.2016 פוליטיקאי וותיק, משפטן ששירת כשר המשפטים והמשנה לראש הממשלה
ווידאו: במקרה של רמון כל האמצעים היו כשרים פרופ' פרידמן: "בכל הנוגע לשרי משפטים, אנחנו עדים לכמה וכמה מקרים שמעוררים שאלות מאוד קשות"

ווידאו - 5 דקות מתוך הסדרה התיעודית של אורנה בן-דוד - 'דיני נפשות'. חיים רמון: "אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים, שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם". בן-דוד: למה? רמון: "הם הרגישו שבשלושה וחצי חודשים שכיהנתי, כמעט כל יום עשיתי רפורמה שהם לא ידעו איך לאכול אותה". בן-דוד: מי זה הם? רמון: "המערכת. היה קרב. היה ברור להם שמה שאני הולך לעשות עלול לפגוע קשות במה שהם סבורים, ובקרב הזה הם ניצלו את טיפשותי וניצחו. פשוט מאוד".

עו"ד אביגדור פלדמן: "יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטון החוק, כפי שהיא מכונה. שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה. ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק". רמון: "עשיתי מעשה לא ראוי מבחינה ציבורית. יש אנשים שיכולים להגיד שלא חשוב מה הוא מוכשר ומה הוא עשה בחיים, הוא לא צריך להיות במערכת הפוליטית. אני יכול לקבל את זה ב-100 אחוז. אין לי שמץ של ויכוח עם האנשים האלה. אבל פלילי? אני עוד פעם אומר, זה היה מעשה שאסור שייעשה, לא המעשה ולא העיתוי. היה ויכוח על נסיבות המעשה".

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד: "בעיניי, לחיים רמון עשו עוול. זה לא היה צריך להיגרר למשפט הפלילי, מה שהוא עשה. זה לא היה צריך להגיע למשפט הפלילי". עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עו"ד: "חיים רמון לא היה מגיע לשלב שבכלל הייתה נגדו תלונה אילו הוא היה אדם מן היישוב. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא נכון, כי הוא בכל אופן לא אדם מן היישוב, אבל אין לי ספק שזה מקרה שלא היה מגיע בכלל לעוצמות האלה, ולא היה מגיע לפסק הדין המשונה שהוא מורשע בעבירה חמורה והולך לעבוד עם סוסים. ברור שמישהו הבין שיש דיסוננס בלתי מתקבל על הדעת".

פרופ' למשפטים דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "מערכת התביעה היא מערכת מאוד מאוד חזקה ועל מעשה שנראה לא תקין, לא נכון, יכול להיתרגם, אם לא לעבירה פלילית, לפחות לחקירה פלילית". רמון: "אני הרבה פעמים טוען שבהרבה מקרים בישראל זה לא המה אתה עושה, אלא המי, מי אתה".

בן-דוד: "הגעת למשרד המשפטים כשר המשפטים. מה מצאת?" ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר: "מצאתי מערכת מאוד משומנת, מאוד לא אוהבת את העובדה ששרים מתחלפים במהירות. אז יש איזושהי תחושה, מגיעה דמות פוליטית, ואנחנו נראה לו שבעתם הרבה דברים כאן אין מה לעשות". רמון: "אני ניסיתי להסביר להם בעדינות שהחקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. העם בחר אותי, אני פה יושב, מייצג את העם. אתם רוצים להשפיע? תלכו להיבחר. ואני חושב שהשילוב הזה של היכולת המוכחת שלי לעשות רפורמות, העוצמות הפוליטיות שהיו לי, היכולת להביא לממשלה ולהעביר כמעט כל דבר שאני אחפוץ, כי יש לי סיוע של ראש הממשלה, היה ברור שזה איום גדול על המערכת. ונגד האיום הזה צריך להילחם".

פרופ' פרידמן: "צריך להבדיל פה בין שני דברים, בין רצון של שרי משפטים להנהיג שינויים, שזה דבר אחד, לבין הצעדים שננקטו נגדם. וכאן בכל הנוגע לשרי משפטים, אנחנו עדים לכמה וכמה מקרים שמעוררים שאלות מאוד קשות. וכמו בכל דבר, זה לא נחקר ולא נבדק. היה המקרה של רובי ריבלין שלפני שהוא התמנה, פתאום מודיעים שיש חקירה נגדו. הוא היום נשיא המדינה. וברור שבחקירה הזאת לא היה כלום. היה המקרה של נאמן שגם שם ברור שלא הייתה שום הצדקה לההעמדה שלו לדין. והמקרה השלישי, זה היה המקרה של רמון. במהלך החקירה היו האזנות סתר, שהיה בהן חומר שהיה מועיל מאוד לרמון והחומר הזה לא נמסר לו. ועורך הדין שלו פנה פעם, ועוד פעם, ועוד פעם וכל פעם אמרו לו שאין, אין האזנות סתר בעניין של מרשך".

רמון: "יש האזנות סתר. אני יודע. אל תשאלי עכשיו איך אני יודע. אני יודע. מתוך המשטרה ידעתי. היה לי גרון עמוק בתוך המשטרה. ונתתי להם ציטוטים מתוך הקלטות. והיא שלוש פעמים כותבת שלא היה ולא קשור לתיק ולא נברא". פרופ' פרידמן: "גם כאן נמנעה החקירה, נמנעה החקירה. מה קרה כאן? איך יכול להיות שלא העבירו לו את האזנות הסתר? כל זה נמנע. עובדה היא שהמערכת המשפטית הצליחה למנוע את זה. המקסימום שנעשה, זה הגיע למבקר המדינה. ושוב, מסקנות מבקר המדינה לא מומשו".

קישור למקור המלא ברשת 13
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת חיים רמון
תפירת התיק ליעקב נאמן
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לפרופ' יעקב נאמן תפירת יעקב נאמן

זמן קצר לאחר ניצחון נתניהו את פרס לראשות הממשלה בבחירות 1996, ראש הממשלה ביקש למנות את פרופ' יעקב נאמן לשר המשפטים. פרופ' למשפטים ועו"ד בכיר, נאמן שירת בעברו גם כמנכ"ל משרד האוצר בממשלת בגין הראשונה. כבר ביום המינוי, עתר נגדו לבג"ץ עיתונאי בטענות לשוחד והפרת אמונים. יום למחרת החליט היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, בעצה אחת עם פרקליטת המדינה עדנה ארבל, לפתוח בחקירה פלילית. פרופ' נאמן החליט בתגובה לותר על המינוי ובמקומו מונה חה"כ צחי הנגבי, מתומכי ההפיכה השלטונית. כשנה אחרי כן ב-1997, פרופ' נאמן זוכה כליל תוך שהשופטים מטיחים ביקורת קשה בפרקליטות. כך סיכם רביב דרוקר: "כבר 10 שנים שכתב האישום שהגשת, מר בן יאיר, נגד יעקב נאמן, נראית כמו הדוגמא הבולטת ביותר של תפירת תיק בישראל. תפירה שבאה במטרה מובהקת להעיף שר משפטים שאיים על המערכת".

לקרוא עוד...
גלובס הדס מגן 18.05.1997 כתבת מגזין במוסף "G" של "גלובס"
הפרקליטות היא מעין שלוחה של מרצ אין במדינת ישראל תקדים להתפטרות על "פשלות", אז למה שארבל (פרקליטת המדינה דאז) תרוץ להתפטר?

ערב זיכויו של נאמן, התבטאו גורמים במערכת המשפטית, כי זיכויו יחייב עריפת ראשים בפרקליטות... מי שהרגישה היום מאוד לא נוח, היתה התובעת במשפטו של נאמן, רות דוד, מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)... בימים האחרונים, מספרים בפרקליטות, דוד הסתובבה די מדוכדכת. לא בגלל המכה האישית, מסבירים בפרקליטות, אלא מפני שהיא חושבת שהזיכוי לא מוצדק... דוד קיבלה את התיק של נאמן בהוראה מלמעלה - מפרקליטת המדינה, עדנה ארבל... בפרקליטות "מפחדים פחד מוות", הגדיר זאת אחד הפרקליטים, שנאמן יחזור לשמש כשר משפטים. ה"כימיה" בינו לבין הפרקליטות נעדרה כבר בראשית הקריירה הקצרה שלו כשר המשפטים... תומכיו של נאמן התבטאו היום, כי משפטו היה "משפט פוליטי"... העמדה הזו רואה בפרקליטות מעין שלוחה של תנועת מרצ, שכל מטרתה היא "לחסל" את מי שאינם מהשמאל. מנקודת הראות הזו, שיקוליה של הפרקליטות בבואה להעמיד אדם לדין, הם שיקולים זרים...

גם אם מתעלמים מהתיות האלה, העובדות לא עומדות לצד הפרקליטות, שספגה בתקופה האחרונה לא מעט "מכות": זיכויו של דוד אפל; זיכויים של מספר ראשי ערים, ביניהם רפי הוכמן, גיורא לב, אלי לנדאו; הזיכוי של אורי שני. וכעת "מריחים" גם את זיכוי הצפוי של ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, שמשפטו עומד כעת לקראת סיום. אפילו בפרקליטות נשמעו פרקליטים מתבטאים, שבעקבות הזיכוי של נאמן, עדנה ארבל (פרקליטת המדינה דאז) "צריכה ללכת"... מצד שני, מזכירים שם, אין במדינת ישראל תקדים להתפטרות על "פשלות", אז למה שארבל תרוץ להתפטר".

קישור למקור המלא בגלובס
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת התיק ליעקב נאמן
תפירת התיק לרפאל איתן
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לרפאל (רפול) איתן תפירת רפאל איתן

מיד לאחר בחירות 1996, רפאל איתן, יו"ר מפלגת 'צומת', ורמטכ"ל בדימוס שנלחם בכל מלחמות ישראל, ציפה להתמנות ל-'שר המשטרה', השר לביטחון פנים, בהתאם לסיכום עם הליכוד. אלא שצמרת המשטרה ובראשם המפכ"ל אסף חפץ, החליטה לסמן את איתן כאיום חמור על המערכת בשל היותו מפורסם כאדם בעל מוסר גבוה ודעות תקיפות ועצמאיות, שאיים לנקות את האורוות המושחתות במשטרה. המפכ"ל חפץ הטיח האשמות קשות באיתן והפעיל את קשריו בפרקליטות כדי לפתוח בחקירה פלילית כנגדו. חודשים לאחר מכן, בית המשפט זיכה את איתן מכל אשמה, אך בזמן הזה מונה במקומו אביגדור קהלני לשר המשטרה, ואיתן נאלץ להסתפק במשרד החקלאות. באופן זה כנופיית שלטון החוק גם פגעה ישירות בעשרות אלפי הבוחרים שמפלגתו של איתן נתנה ביטוי לקולם.

לקרוא עוד...
השילוח אוולין גורדון 04.06.1998 עיתונאית ופרשנית לענייני משפט
פרשת רפול מדגימה את הכוח האדיר בידיי היועמ"ש בלהיטות של עריץ הצליח (היועמ"ש) בן-יאיר לתרגם את תפישותיו למסקנה בדבר אשמת אדם ללא משפט

מיד לאחר בחירות 1996, שעה שראש הממשלה בנימין נתניהו עסק בהרכבת ממשלתו החדשה, רפאל איתן תבע לעצמו את תיק המשרד לביטחון פנים. היועץ בן-יאיר היה בדעה שבשל כתב אישום שהיה תלוי נגד איתן בגין פגיעה בפרטיות על רקע מאבקים סמויים בתוך מפלגתו, לא יכול איתן להחזיק בתיק ביטחון הפנים או בכל תיק אחר המאפשר גישה למאגרי נתונים המכילים מידע רגיש על אישים.

גם במקרה זה היה הבסיס המשפטי להחלטתו של בן-יאיר מפוקפק למדי. כפי שציינו מומחים רבים לענייני משפט, איתן השתתף בישיבות הקבינט הביטחוני המיוחד של הממשלה והייתה לו גישה לכל מסמך מסווג שעלה על שולחן הממשלה. לדעת אותם מומחים, אי מינויו כשר במשרד מסוים לא היה בו כדי להגביל את גישתו למידע רגיש. אלמלא פסק דין פנחסי, שהעניק ליועץ המשפטי לממשלה את זכות המילה האחרונה, יכלה הממשלה פשוט להתעלם מההמלצה, או לחלופין, איתן יכול לעתור נגדה בבית משפט. אך הפרדיגמה המשפטית החדשה סיכלה כל דרך לערער על חוות דעתו של היועץ המשפטי או לעקפה, ואיתן נאלץ להסתפק במשרד החקלאות ואיכות הסביבה.

חודשים לאחר מכן זוכה איתן מכל אשמה, אך הנזק שנעשה היה בלתי הפיך. זיכויו לא רק הוכיח את חפותו; הוא גם המחיש כמה כוח מרוכז בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, אדם שאינו נבחר ציבור ואינו חייב לתת דין וחשבון לאיש. בלהיטות של עריץ הצליח בן-יאיר לתרגם את תפישותיו הלא-משפטיות לגבי נאותות פוליטית למסקנה בדבר אשמת אדם ללא משפט, ולכפות אותן על העוסקים בהרכבת הממשלה, בלי שיצטרך לשכנע איש בצדקתו - תוך שהוא שם מכשול רציני בדרכו הפוליטית של איתן, החף מפשע, ובדרכם של עשרות אלפי הבוחרים שמפלגתו נתנה ביטוי לקולם.

קישור למקור המלא בהשילוח
לקרוא עוד...
לעוד פוסטים בנושא: תפירת התיק לרפאל איתן