תיקים שנתפרו

תפירת ראובן ריבלין
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת 7 תיקים לראובן (רובי) ריבלין תפירת ראובן ריבלין

ריבלין: "בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי... ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה... אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו.... לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

לקרוא עוד...
טמקא ידיעות אחרונות ראובן ריבלין 11.12.2017 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
ווידאו: החקירה נגדי נסגרה מחוסר אשמה אבל הפצע עדיין פתוח התנכלו לי, שילמתי מחיר

"זכות הציבור לדעת היא זכות ראשונה במעלה. אבל צריך לזכור שלצד הזכות הזאת יש ערכים נוספים. ביניהם, חזקת החפות. הזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב. ולהגנה מפגיעה בשמו הטוב של כל אדם. עבורי, זו איננה רק דילמה ציבורית אלא גם חוויה אישית. בשנת 2001 הוקמה ממשלה חדשה בראשות אריאל שרון. אני הייתי מיועד להיות שר המשפטים. אלא שבאותם ימים קשים ממש בהם עלה שמי כשר המשפטים המיועד, נפתחה כנגדי חקירה. עם פתיחת החקירה, הודיע היועץ המשפטי דאז לראש הממשלה שרון, כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה ומסובכת, ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, כך הוא קובע, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים.

לקחו שלוש שנים וחצי עד שנסגר התיק נגדי, מחוסר אשמה, וזאת למרות שנחקרתי פעם אחת בלבד. כבר אז הובהר לחוקרים כנראה בשעות הראשונות כי לא תהינה ואין צורך בעוד חקירה. לראשונה, חשתי בחיי את הסיטואציה שבה עומד אדם, איש ציבור, חשוף לכל רוח, מבלי יכולת להגן על שמו הטוב. אני מוכח לומר שזאת הייתה חוויה קשה. לא חוויה קלה או חוויה לא קלה, אלא היא היתה חוויה קשה. שילמתי מחיר לא פשוט".

קישור למקור המלא בynet
לקרוא עוד...
פייסבוק ראובן ריבלין 06.11.2005 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
ווידאו: חסינות מפני תפירת תיקים "החסינות (נועדה)... להגן על שליח הציבור מפני היכולת של השלטון להתעמר בו"

"צריך לזכור מה הוא ההיגיון שעומד מאחורי החסינות. מהי המהות שהביאה את המייסדים של כנסת ישראל, את אותו דור, לבוא ולתת חסינות גורפת. חסינות בלתי ניתנת לערעור של כל ח"כ וח"כ. הרצון להגן על שליח הציבור מפני היכולת של השלטון להתעמר בו. שהרי אם אדם נבחר לכנסת ויפתחו נגדו בחקירה, על אף שאין כל מקום לפתוח נגדו בחקירה. על אף שהחשדות נגדו הם כל כך רחוקים.

ובכל זאת, אם הפרקליטות, אם מוסדות החקירה והשלטונות החוקרים יבואו ויחליטו שהם רוצים לצורך פוליטי לבוא ולנטרל ח"כ, הם יפתחו נגדו בחקירה. ודברים היו מעולם. דברים היו מעולם כאן במדינת ישראל. המראיין: שפתחו חקירות נגד חברי כנסת למרות שלא היה חומר... רובי: אנשים אשר עמדו להיות... בוודאי. המראיין: לא היו שום עובדות וראיות מאחורי ה... רובי: יותר מכך. הוגשו גם כתבי אישום או הועמדו אנשים לחקירה פלילית תחת אזהרה, כאשר יש מקום לחשש כבד שהרשויות עשו זאת מתוך כוונה למנוע מהם לשמש כשרים, ובעיקר שרי משפטים".

קישור למקור המלא בפייסבוק
לקרוא עוד...
הארץ ראובן ריבלין 03.06.2003 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
איך תפרו לי 7 תיקים "עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה".

בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו. כך היה גם איתי. כשאריק (שרון) קיבל את אמון העם ב-2001 והתכוון למנות אותי לשר המשפטים פתאום חקרו אותי 11 שעות במשטרה על כל מיני עניינים חסרי שחר ומיד הדליפו את החקירה לכל מיני עיתונאים וכתבלבים השופכים את דמי.

...אם יש מקרה אחד ומקרה שני ומקרה שלישי שאנשים שאינם נוחים למערכת מוצאים את עצמם במשטרה בעיתוי מוזר, אז על פניו אולי יש פה תופעה. אולי יש פה תופעה מסוכנת. לכאורה מתעורר החשד שאולי מערכת אחת מונעת ממערכת אחרת לממש את המנדט שניתן לה על ידי הציבור. כי אם אני למשל נבחרתי לכנסת, ואם למשל ראש הממשלה רוצה לבחור בי, ואם באה מערכת אחרת ואומרת אתה מנוע מלהיבחר רק כיוון שיש איזה חשד נגדך שהועלה בעיתוי לא מקרי ובעצם לא נחקר אחר כך, אז יש פה איום על הדמוקרטיה דווקא על ידי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה. יש פה סיבה לדאוג שמא במקום שלטון החוק יש לנו בישראל כנופיית שלטון חוק.

...מתעורר החשש שאולי יש פה כנופייה של שלטון החוק. שברגע שיש צורך, ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה ואז מדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה, ואז יש עיתונאי שקורא לי דודי ריבלין, או רובי אפל, או דברים מעין אלה. ואני אומר לך שאין בעולם אדם יותר מוסרי ממני. אני ממש אדם נקי כפיים ובר לבב. אבל בגלל שאני נון קונפורמיסט ובגלל שאני פוליטיקאי, מרשים לעצמם לרדוף אותי. אומרים מי זה הפוליטיקאי, מה אם נשפוך את דמו. בין כך ובין כך הוא פסול. אם לא פשע, יפשע. אם לא מצאנו אותו, יימצא. כלומר מטילים אשמות בצורה לא אחראית. הסימביוזה בין המשטרה לעיתונות הופכת פוליטיקאים מסוימים, לא רצויים, לאסקופה נדרסת. בעיני זה סדום ועמורה. ממש סדום ועמורה.

מעולם, בכל שנותי, לא עשיתי איזשהו דבר שמתקרב להיות לא חוקי. אני אדם תמים ובר לבב, אני אומר לך. אני גם צנוע בהלכות חיי. אין ישר ואין מוסרי ממני... המנוולים האלה. הלוא עד היום הם לא קראו לי להודיע לי שהחקירה הסתיימה. והכתבלבים העובדים אתם מעולם לא התנצלו. אני לא יכול לשכוח את אותו יום לפני שנתיים שבו עמדתי להתמנות שר משפטים, כשהם פתאום קראו לי וחקרו אותי 11 שעות על לא כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מה ילדי יאמרו לי, מה עובר על אשתי. הנה עמדתי להיות שר משפטים ופה מפרסמים עלי על סמך שטויות שאני כביכול חשוד בקבלת שוחד. לכן אני אומר לך שהם כנופייה האנשים האלה. כנופייה כמו כל כנופייה אחרת. אלא שהשם של הכנופייה הזו הוא כנופיית שלטון החוק".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
הארץ ראובן ריבלין 20.04.2004 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
כך פעלה שיטת התפירה "...שהפוליטיקאים שסומנו יזכרו תמיד שהחרב תלויה מעל ראשם. אם זו אינה סחיטה, איני יודע סחיטה מה היא".

אחרי ניצחונו הסוחף של שרון בבחירות, ימים אחדים לפני שהציג את ממשלתו החדשה, זומנתי במפתיע לחקירה ביאחב"ל (היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות) ונחקרתי במשך 12 שעות על מסכת ארוכה של עלילות מופרכות... הוטחו בי חשדות שהתבססו על אלפי שעות האזנות-הסתר שנעשו...

בחקירה הפרכתי, אחד לאחד, את כל החשדות שהועלו ודרשתי כי החקירה תמוצה עד תומה. בסופו של יום מתיש עמדו לפני החוקרים נכלמים והסבירו כי פעלו לפי הנחיות הפרקליטות.

בתום החקירה הוזהרתי לבל אעז לחשוף את עצם חקירתי, וכי אם אעשה כן אואשם בשיבוש הליכי חקירה. מזועזע ומבויש שבתי הביתה באותו לילה ביודעי כי שמי הטוב הוכתם לתמיד. הבנתי היטב כי בגלל עלילה שפלה נמנעה ממני גם הזכות לכהן כשר המשפטים - פסגת שאיפותיו של כל משפטן בפוליטיקה. אחרי ימים אחדים הודלף הסיפור לכל אמצעי התקשורת. עברתי מאולפן לאולפן בניסיון להציל משהו משמי הטוב, מול ההאשמות שהוטחו בי על שוחד ושחיתות. מאז אותה חקירה, שהיתה גם היחידה, לא פנה אלי איש... רק אחרי שתיק החקירה נגדי שכב בפרקליטות במשך שלוש שנים, החליט היועץ המשפטי החדש לסגור אותו, בהעדר אשמה ומתוך ניתוח פשוט של העובדות...

כך פעלה השיטה. כך חוסלו קריירות. סגירת התיקים או הזיכוי בבית המשפט (במקרים שהוגשו כתבי אישום) - תמיד הגיעו מאוחר מדי. שמירת תיקי חקירה פתוחים בהקפאה במשך שנים ארוכות, ללא הצדקה כלשהי, ללא ניהול פעולות חקירה, וללא קבלת החלטה בעניינם, היתה לשיטה בפרקליטות. בעת הצורך (למשל כדי לסלק שר משפטים שלא מצא חן בעיני ה"מערכת" או כדי לטרפד מלכתחילה מינוי של מי שנתפש כאיום על ההגמוניה של קבוצה מסוימת) נשלפו התיקים מן ההקפאה והודלפו מהם פרטים לעיתונאים מסוימים - תמיד אותם עיתונאים. כל זאת כדי שהפוליטיקאים שסומנו יזכרו תמיד שהחרב תלויה מעל ראשם. אם זו אינה סחיטה, איני יודע סחיטה מה היא.

ה"מערכת" לא פעלה מעצמה. היה מי שהפעיל אותה, מי שסימן את המטרות, מי שקיבל את ההחלטות, מי שהנחה את החוקרים, מי שהדליף, ומי שניסה להתנקש בדמוקרטיה הישראלית. היה גם מי שידע ושתק.

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...
ניוז1 ראובן ריבלין 02.11.2004 נשיא המדינה, עו"ד וח"כ לשעבר
המשולש הלא קדוש נאום שנשא יו"ר הכנסת (בזמנו) ב-2004 - המשולש המושחת, לגישתו: קשרי עיתונות-משטרה-פרקליטות

...מהי אותה שחיתות? האם זו שחיתות שלטונית ממוסדת, שבה פועלים מנגנוני השלטון באופן מושחת? האם זו תרבות של "בקשיש", של שוחד? האם כל מכרז - תפור וכל משפט - מכור? ובקיצור: האם ישראל היא מדינת עולם שלישי קלאסית? אני סבור שאנו רחוקים מכך.

בקליפת אגוז אומר, כי אינני מתיימר לטעון שאין כאן שחיתות כלשהי, אך אני בהחלט סבור כי המצב איננו כפי שמציירים לנו אותו בעלי עניין מסויימים. אני סבור, כי יש מי שמעוניין בליבוי אווירה של היסטריה. יש מי שמחפש, לפעמים בכוח, שחיתות תחת כל אבן. שוחד תחת כל פינה. צריך גם לומר בקול רם וברור, כי יש גם מי שמתפרנסים לא רע בכלל מליבוי אווירה שלפיה הכל מושחת ומן הדרמה הטבעית שהאווירה הזו מעוררת תמיד (כפי שיש מי שמתפרנס מליבוי מכוון וציני של התחושה שהדמוקרטיה הישראלית או-טו-טו קורסת).

כמו תעשיית השלום, תעשיית השואה, תעשיית הצלת הדמוקרטיה מאסון, עכשיו יש לנו תעשיה שלמה של תיקון מידות וביעור שחיתות.

עורכי דין, עמותות ולך תדע מי עוד, עושים קופה נאה, בכסף, ובעיקר בפרסום חינם, מלהגיש עתירות, להכריז הכרזות ולצעוק 'שחיתות, שחיתות'. ואני תמיד אומר: ברוך ה' - העיקר שיהודים מתפרנסים.

אמת, כאשר קוראים את דוחות מבקר המדינה נתקלים לא פעם בגילויים, אפילו קשים, ואלו מועברים בדרך כלל גם לטיפול משפטי-פלילי. אבל זהו קומץ קטן של מקרים. כמי שמקבל לידיו את דוחות מבקר המדינה וגם קורא לא מעט מן הנאמר בהם, אני מוצא כי הכותרת הנכונה יותר למרביתם היא "רשלנות" או "טמטום", לאו דווקא "שחיתות".

אז למה בכל זאת בטוח הציבור שהכל מושחת? מדוע מוקדשת התכנסות זאת לשאלה "מי יצילנו משחיתות שלטונית"?...

גם בענייננו, דומני כי הקרנבל הגדול סביב תופעות של מינויים פוליטיים וחלוקת ג'ובים מסיט את תשומת הלב הציבורית מהדיון בשאלות האמיתיות של 'הון ושלטון', שצצות ועולות בכל תחומי הכלכלה הישראלית הקטנה והריכוזית.

כמי שהיה שר תקשורת ונחשף, תאמינו לי, לעוצמה הגדולה של מה שקרוי 'הון ושלטון', וגם עמד בלחצים ופיתויים למיניהם, אני משוכנע כי שם, באזור הדמדומים שבין הפוליטיקה לכלכלה, שם רובץ נושא הדיון של ההתכנסות הזו, ולא בשאלה אם שר פלוני נתן או לא נתן איזה ג'וב עלוב לחבר מרכז. אבל הרבה יותר קל להתמקד בג'ובים, זה יותר צבעוני. זו דרמה להמונים ולא רק לקוראי מדור הכלכלה, ובעיקר לא צריך לעבוד קשה מדיי. לא בתחקיר עיתונאי רציני; לא בחקירת משטרה שתמצא עובדות מוצקות; ולא בעבודה משפטית שתבסס תשתית ראייתית שתחזיק מים.

ישנו סוג נוסף, חמור במיוחד של שחיתות שלטונית, והוא בא לידי ביטוי בשילוש הלא קדוש: עיתונות-משטרה-פרקליטות. כדי שלא יהיה לאיש ספק, אודה כבר עתה כי הנושא הזה גם חורה לי אישית, כאחד מנפגעי השחיתות הזאת. אותו שילוש יוצר בין קודקודיו סימביוזה מסוכנת, בין עיתונאים מסויימים, גורמים מסויימים באגף החקירות במשטרה וגורמים בפרקליטות.

אינני רואה צורך להרחיב בעניין זה, אלא רק להדגיש עד כמה מסוכנת ומושחתת הסימביוזה הזו, שפועלת באמצעים פסולים בעיקר נגד נבחרי ציבור בעלי זיהוי פוליטי מסויים.

מן הראוי להזכיר, כי גורמים אלה ניסו להפיל שלטון נבחר, לשבש הליכים דמוקרטיים בעיצומה של מערכת בחירות ולתפור תיקים פליליים. אך הם לא הסתפקו בכך, אלא גם נלחמו בכל האמצעים המושחתים העומדים לרשותם, נגד כל מי שהעז לצאת נגדם, כולל היועץ המשפטי הנוכחי, פרקליט המדינה הנוכחי והיועץ המשפטי הקודם. ויש ביניהם אף שקודמו למחוזות אחרים ועליונים.

מה לא אמרו על מני מזוז לאחר החלטתו בפרשת האי היווני? מה לא כתבו, אותם לבלרים מטעם, על ערן שנדר? ומה לא אמרו על אליקים רובינשטיין, אחרי שהעז להביע ספקות?

ניקוי האורוות בפרקליטות הוא חשוב וחיוני ואני מאחל לציבור הישראלי שהיועץ המשפטי ופרקליט המדינה יצליחו להחזיר את מערכת אכיפת החוק ליעדיה האמיתיים. בסופו של דבר, כשעוסקים בשחיתות שלטונית, אין לי שום ציפיות מאלו שמתפרנסים מפרסומים צעקניים ומליבוי היסטריה ציבורית בנושא השחיתות שמשתלטת כביכול על חיינו. הרי הם, כמו בעלי מקצועות טפילים אחרים, בסך הכל מנסים להתפרנס ממשהו. אין לי גם ציפיות מן התקשורת הצהובה, שחייבת לספק לצרכניה סיפורי שחיתות עסיסיים, ועדיף כמה שיותר פשוטים, כמה שפחות מורכבים.

התהייה האמיתית שלי מופנית כלפי גורמי אכיפת החוק, והיא מופנית אליך, אדוני היועץ המשפטי לממשלה: האם בעיניכם, באמת ובתמים, ג'ובים למקורבים פוליטיים או מקרים של פרוטקציה פה ושם, הם המקום שבו צריך למקד את כל האנרגיה האדירה הזו של מלחמה בשחיתות? כשאתה שואל את עצמך 'מי יצילנו משחיתות שלטונית', לזה אתה מתכוון? בזה אתה מסתפק?

קישור למקור המלא בניוז1
לקרוא עוד...
הארנק והחרב דניאל פרידמן 12.06.2013 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, כיהן כשר המשפטים, משפטן עטור פרסים
שיטת התיק הפתוח "הנחקר נתון בפחדים ובחששות, לא פעם ניתן גם לפסול אותו מתפקיד"

עמוד 505, בספרו של פרופ' פרידמן: "הארנק והחרב":

"בהקשר לכל אלה אפשר להזכיר גם את שיטת "התיק הפתוח", שבה מחזיקה הפרקליטות תיק חקירה "חי" במשך תקופה ארוכה. הנחקר נתון בפחדים ובחששות. לא פעם ניתן גם לפסול אותו מתפקיד, ויש להניח שהוא לא יעז לתמוך בצעד כלשהו שאינו לרוחם של היועץ המשפטי או הפרקליטות. כמו שאמר נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לבן כספית ב"מעריב", עם סיום כהונתו: "שמע, יש ישיבות ממשלה שיושב שר שתלוי ועומד נגדו תיק, או חקירה, או בדיקה… כי מישהו הגיש תלונה, ועכשיו בודקים. בינתיים יש הצבעה בנושא שקשור לפרקליטת. מה אתה חושב שהשר הזה יצביע? עם הפרקליטות או נגדה?... הוא כמו בן ערובה. תלוי במוצא פיהם… השר הזה צריך להיות גיבור, שמשון הגיבור ממש, כדי להצביע נגד עמדת הפרקליטות או היועץ המשפטי בממשלה. ממש מתאבד שיעי.

בהמשך סיפר הולנדר: "ישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט מדינה… באו להעיד בפנינו שורה ארוכה של בכירים מהפרקליטות שהיו מועמדים… וסיפרו לנו דברים שמאד הטרידו אותנו. על תיקים של שרים ובכירים שמחזיקים פתוחים ומושכים זמן למרות שיודעים שאין כלום. לא ממהרים. ושמעתי את זה מפי הגבורה ממש. מהאנשים מבפנים. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. אנחנו פשוט התפתלנו על הכיסאות כששמענו את זה". אינני יודע לאיזו וועדת איתור התכוון הולנדר ומתי פעלה, אך אין ספק שגם בפרקליטות וגם מחוץ לה הייתה המשמעות של חקירה פלילית והחזקת תיק פתוח ברורה בתכלית".

קישור למקור המלא בהארנק והחרב
לקרוא עוד...