מעריב אמנון רובינשטיין 18.08.2007 פרופ' למשפטים, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל
איך תפרו את רפול "בסיפורו של רפול, הקטגור (היועמ"ש) לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש?"

הסיפור של רפול החל, כמקובל, בהדלפות לעיתונות. כותרות רועשות בישרו לציבור שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר בשל (גנבת מסמך צבאי סודי). מקץ ארבע שנים של דיונים במשרד המשפטים החליט היועץ המשפטי להעמידו לדין... התוצאה היתה סנסציונית: לא רק שההגנה לא התבקשה להעיד, אלא הוחלט שלא לשמוע גם את ראיות התביעה. עוד לפני שמיעת העדויות לא מצאו השופטים שכתב האישום מגלה עבירה ...בית המשפט קיבל את טענות עורך הדין יעקב וינרוט וזיכה את רפול, בלי ששמע כלל את גיבוב השטויות של הפרקליטות. בית המשפט גם שיבח את רפול על התנהגותו. הזיכוי כמעט ולא זכה לפרסום תקשורתי. היועץ המשפטי לממשלה לא ערער.

ראוי לזכור כי ליועץ יש סמכות לא להאשים אדם אם אין אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין. כאן לא רק שלא היה אינטרס, לא היתה אשמה. היה זה ממש נלעג להעמיד לדין רמטכ"ל, שהיה שותף לסודות הכמוסים ביותר במדינה, על העתקת עובדות לא סודיות. לרפול לא הוצעה התנצלות ולא הוצעו פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לו. היועץ המשפטי לא נתבע על ידי הכנסת להסביר מה הוביל אותו למסקנתו השרירותית.

זה לא הסוף: האישום הוגש בעת שנתניהו הרכיב את ממשלתו, והיועץ המשפטי לממשלה היה לא רק תובע כללי אלא גם, כשמו, יועץ לממשלה. כך, בכובע אחד, האשים את רפול בקשקוש המדומיין, ובכובע האחר קבע שלא יוכל לכהן כשר במשרד שיש לו נגיעה למאגרי מידע, שהרי היה חשד שאם ימונה יסתער רפול על מאגרי המידע וישדדם.

כך נפסל רפול לתפקידי השר לביטחון פנים או שר המשפטים... רפול זוכה, אך זה כבר היה מאוחר מדי: הממשלה הוקמה, וכל התיקים הללו היו תפוסים. כך נענש רפול למרות העובדה שזוכה.

...רפול טען שהעמדתו לדין היא התנכלות פוליטית, שתכליתה לסלקו מהממשלה. ייתכן שהכוונה לא היתה לפגוע בו אישית, אלא להוכיח שכל נבחר ציבור יכול לשמש מטרה לחיסול משפטי. העיקר הוא זה: הקטגור לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש? אני יכול להבטיח לקוראים שהסיפור הזה לא ייתכן בדמוקרטיה מערבית אחרת. שם תובע היה זקוק לאישור שיפוטי כדי להעמיד לדין, לא יכול היה לפסול את הנאשם מחברות בממשלה בטרם הורשע, ולאחר הזיכוי היה מתפטר מתפקידו, ואם לא, ראש הממשלה היה מפטרו. ובכל מקרה, הפרלמנט היה מקיים חקירה כיצד נגרם העוול הזה; היועץ המשפטי הבא היה מתנצל בפני רפול, והחוק היה מחייב לפצותו על הנזק שנגרם לו. אבל בעולם הדמוקרטי לא יודעים מה זה "שלטון חוק". רק בישראל יודעים.

קישור למקור המלא במעריב
לקרוא עוד...