פוסט זה מופיע תחת נושא:

"כנופיית שלטון החוק" - הקדמה
הארץ רות גביזון 12.11.1999 פרופ' בכירה למשפטים, כלת פרס ישראל
"יש במערכת אלמנט של רדיפה" רות גביזון, פרופ' בכירה למשפטים וכלת פרס ישראל, מסבירה כיצד מתגבשת אכיפה בררנית ומהן השפעותיה.

גביזון: "אני חושבת שבחלקים גדולים של הציבור יש היום תחושה כזאת. התחושה איננה שחוקרים או תובעים אנשים על לא עוול בכפם, אלא התחושה היא שחוקרים או תובעים אנשים מסוימים שאכן עשו דברים בעייתיים, אבל במקביל לא חוקרים ולא תובעים אנשים אחרים שבחלקם עשו דברים לא פחות חמורים". "חוסר הנחת שגרם לכך שש"ס קיבלה 17 מנדטים בבחירות האחרונות לא נובע מהתחושה שדרעי לא כשל כלל.

"חוסר הנחת נובע מהתחושה שלצד הקצאת המשאבים לפרשות דרעי עומדת סלחנות שקשה להסביר אותה כלפי מידע שלכאורה מפליל אנשים בעמדות לא פחות חשובות במעשים לא פחות חמורים ואולי יותר. וזו תחושה קשה. זה גם מה שיוצר תחושה לא נוחה סביב חקירת נתניהו. הסיפור שמתגלה שם הוא לא סיפור נעים. הוא לא סימפטי ולא אסתטי, אבל הבעיה שמטרידה חלק גדול מהציבור איננה שנתניהו נקי. מה שמטריד הוא התחושה שיש במערכת אלמנט של רדיפה. המערכת אמנם מכחישה אבל ההכחשה כבר לא משכנעת כי ההצטברות של המקרים היא כבר קשה מדי. היא מעוררת חשד... ולכן, דווקא כדי להגן על מערכת המשפט ועל שלטון החוק אי אפשר להמשיך לומר את מה שכל הזמן אומרים לנו: שהכל בסדר, ושהעבודה נעשית באופן ענייני ומקצועי.

"התשובה הזו כבר לא מספיקה. יותר מדי אנשים חושבים שהיא פשוט לא נכונה. כאשר אתה מאמין שיש בחבית תפוח רקוב אחד או שניים אתה רגוע. אתה מאמין שאפשר להוציא אותם מהחבית והכל יהיה בסדר. אבל כאשר מתקבל הרושם שהתפוחים הרקובים הפכו לחלק מהמערכת, שאפילו ראשי המערכת כבר לא רואים אותם, אז התחושה היא שהמערכת פגומה באופן עמוק, מן השורש, ולא ברור אם יש לה הכוח הארכימדי לתקן את עצמה... זה הדבר המכביד, המפחיד. לא שהמערכת מושחתת, היא לא, אבל נוצרו בה בעיות שאינן מקריות. במצב כזה אני מצפה שהמערכת לא תבקש לעצמה חסינות מביקורת אלא להפך, שהיא עצמה תגיד שהיא מודאגת ושביוזמתה שלה תעשה בדק בית. דווקא מפני שאני באמת מאמינה כי המערכת פועלת בתום לב, היא צריכה להיות מוכנה לחשוף את עצמה לביקורת...

"הדפוס של רדיפת צדק סלקטיבית, הוא לפי דעתי בראש ובראשונה אשמת התקשורת. בעניין הזה הפרקליטות והמשטרה רק משרתות את העיתונות. מה שקורה הוא שהתקשורת מסמנת אובייקט מסוים לחקירה, מבלי להסביר לנו מדוע סימנה דווקא אובייקטים אלה ולא אחרים, ואז, סביב אותם אובייקטים היא יוצרת מומנטום. היא אוספת עליהם חומר ומספקת אותו למשטרה ולוחצת על המשטרה להשיג את התוצאות הראויות בעיניה. כך נוצר מצב שבו כולם אינטרסנטים. לתקשורת יש אינטרס להוכיח שצדקה, למשטרה יש אינטרס למלא את ציפיות התקשורת ולפרקליטות יש אינטרס להוכיח שהיא אמיצה. כולם פה מזינים את כולם באופן כזה שהמשפט נעשה לפני שהחל. במקרים לא מעטים מכל ההרים הגדולים האלה יוצאים בסופו של דבר עכברים קטנים מאוד".

קישור למקור המלא בהארץ
לקרוא עוד...