"כנופיית שלטון החוק"

שיטת הפעולה ופתרונות
כאן ב' מנחם מאוטנר 17.01.2020 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, זוכה פרס ישראל למשפט
ווידאו: "הפרקליטות היא גוף אכן בעייתי מאוד" מנחם מאוטנר, מבכירי הוגי המשפט בישראל, אומר ללא מעצורים את מה שהוא חושב על הפרקליטות, על תפירת תיקים והתנהלות המערכת.

פרופ' מאוטנר: "הפרקליטות היא גוף אכן בעייתי מאוד מעיניי. הגוף הכי בעייתי במערכת המשפט. הוא לא בתי המשפט בכלל, אלא הפרקליטות. בוודאי שזה מחלחל. הגוף הזה פועל לדעתי בתרבות קלוקלת. אין שום סיכוי שמבפנים, מתוכה היא תתוקן. ולכן אני חושב שצריך להקים וועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית שתבדוק מה קורה בפרקליטות ותקבע את התרבות הארגונית שלו לשנים הבאות. לנסות ולבדוק קודם כל, לא סגרו את החשבון עם תפירות התיקים שהפרקליטות עשתה לפני 20, 30 שנה. לא סגרו את החשבון הזה. צריך לעשות סגירת חשבון. צריך לבדוק את התרבות הארגונית של הפרקליטות. זה נושא חשוב מאוד.

נעמה סיקולר: תשמע, כשעולה פרופ' מני מאוטנר, פרופסור סופר מכובד למשפטים ואומר בשידור "תפירת תיקים". אני שומעת בדברים למרות שלא אמרת את המילים המדויקות... פרופ' יובל אלבשן: זה התפקיד שלו. סיקולר: אכיפה בררנית. פרופ' אלבשן: תקשיבי רגע, הלוואי שהאקדמיה המשפטית צריכה לעשות את זה. סיקולר: אני לא אומרת את זה בביקורת. להפך, אני מחדדת את הדברים שלו. פרופ' אלבשן: זה שהאקדמיה מתיישרת עם בית משפט עליון, ומתיישרת עם הפרקליטות, זה לבושתם. סיקולר: לא הבנת אותי, אני מחדדת את הדברים שלו כי אני חושבת שכשבא בן אדם כזה ואומר דברים כאלה חריפים, שאנחנו לא מרבים לשמוע מתוך הסוג של ההגמוניה המשפטית. צריך לחדד אותם ולומר אותם עוד ועוד.

פרופ' מאוטנר: תראי, הכל מתועד בספר שכתב חברי פרופ' דני פרידמן. סיקולר: אני יודעת, ובכל זאת. פרופ' מאוטנר: היו שנים שהיו שם דברים מאוד-מאוד בעייתיים. של הפלת חללים גדולה מידיי. של אנשים שמונו לתפקידים.

פרופ' אלבשן: אתה יודע שאני במיקרופון הזה מרבה להזכיר שם אחד, שעד אז אני לא מוכן לדבר עם אף איש פרקליטות שיתחיל להטיף לי מוסר. ואני אומר "רות דוד". סיקולר: אתה יכול להגיד רות דוד ואני יכולה להוסיף את הסיפור של מה שעשו להילה גרסטל. אני יכולה להוסיף עוד ועוד ועוד סיפורים...

קישור למקור המלא בכאן ב'
לקרוא עוד...
זמן ישראל מנחם מאוטנר 28.01.2020 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, זוכה פרס ישראל למשפט
"אין שום סיכוי שהפרקליטות תתוקן מבפנים" "גוף הביקורת על הפרקליטות הוקם בעקבות יוזמה של אמנון רובינשטיין ושלי"

ריאיון של אמיר בן-דור עם פרופ' מני מאוטנר. פרופ' מאוטנר: "שופטים מקבלים את החלטותיהם בשאלות של אשם וחפות לאחר שהנאשמים הנידונים על ידם נהנו מארבע הערובות של המשפט הפלילי: חזקת החפות; הצורך להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר; זכות הנאשם לייצוג על ידי עורך דין; והכרעת הדין בידי שופט הפועל באי משוא פנים", מאוטנר פורש את משנתו.

"בעיני, בגלל הכוח המשחית העצום שבידי המדינה בכלל ובידי התביעה בפרט, ארבעת הערובות האלה הן הדבר הכי מקודש במשפט, ורק כשאדם הורשע בדינו לאחר שהוא נהנה מארבע הערובות האלה, יש מקום להסקת מסקנות לגבי המשך פעילותו ותפקודו הציבוריים. ולהפך, בחברה מתוקנת הכלל צריך להיות שכל עוד אדם לא הורשע בדינו אחרי שהוא נהנה מארבע הערובות האמורות, אין מקום לפגוע בהמשך פעילותו ותפקודו הציבוריים".

"עצם זה שהמדינה פתחה בהליכים פליליים נגד אדם מסוים לא יכול להוביל לדעתי לתוצאה שכבר בשלב המקדמי הזה עליו לסיים תפקיד פוליטי, ניהולי וכו'", הוא מסביר. "מכיוון שהמדובר בהליך פלילי, כלומר בהליך שתוצאותיו עשויות להיות קשות, יש לאפשר לו להתגונן במסגרת ארבע הערובות הפרוצדורליות הגדולות של המשפט הפלילי.

"בעיני, חברה המענישה בני אדם בלי שקודם לכן התקיימו ארבע הערובות האלה אינה חברה ראויה. וכל זה עוד לפני שהבאנו בחשבון שיקולים שהם חיצוניים לקו החשיבה הזה, היינו שיקולים בדבר הצורך להשאיר הכרעות דמוקרטיות בידי האזרחים, כשהמדובר בנבחרי ציבור".

"הפרקליטות זה גוף עם תרבות ארגונית קלוקלת. אין שום סיכוי שהפרקליטות תתוקן מבפנים, ולכן לדעתי צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה ממשלתית, או ועדת בדיקה מקצועית, כדי לבנות מחדש את התרבות הארגונית של הפרקליטות. אני עוקב אחרי הפרקליטות הרבה מאוד שנים, ובעיני זה הגוף הכי בעייתי במערכת המשפט".

בן-דור: היית מעורב בניסיון להקים גוף ביקורת כזה לפרקליטות, בראשות הילה גרסטל. ניסיון שיורט באיבו.

"נכון. גוף הביקורת על הפרקליטות הוקם בעקבות יוזמה של אמנון רובינשטיין ושלי. אמנון ואני אכלנו יום אחד ארוחת צהריים, והוא התחיל לספר לי את הסיפורים שלו על מה שהפרקליטות עשתה לבני אדם, וכמה זה בעייתי. למשל מה שהיא עשתה ליעקב נאמן, לרפאל איתן, לרובי ריבלין. זה עוד היה לפני מה שהם עשו לחיים רמון.

"הוא סיפר לי את זה, ואני סיפרתי לו שאני שמעתי במו אוזני את יעקב נאמן מדבר בגלי צה"ל על מה שהפרקליטות עשתה לו ופורץ בבכי, וגם סיפרתי לו על מה שהפרקליטות עשתה לאחד מחבריי הקרובים, האיש הכי ישר וטהור שנתקלתי בו בכל חיי, ואחרי חמש שנים של החרבת חייו, הכל נגמר בכלום, פשוט בכלום, כי הפרקליטות חזרה בה מהכל, אבל לאורך חמש השנים האלה היו אליה אין ספור פניות לשנות את עמדתה, והיא הקשתה את ליבה ואטמה את מוחה ומיאנה לעשות את מה שבסופו של דבר, אחרי סבל רב שהיא גרמה לאדם, היא עשתה.

"ואז אמנון אמר: צריך להקים גוף שיבקר אותם. וכך קם גוף הביקורת על הפרקליטות שבראשו עמדה הילה גרסטל, שאותה הם יירטו אחר כך במסע שהדהים רבים מאוד בתוקפנות ובנחישות שלו. הילה היא אדם נבון, מנוסה, וחזק, ובכל זאת המסע שלהם הצליח לסלק אותה מתפקידה".

בן-דור: רובינשטיין ומאוטנר הציגו את הרעיון בפני ועדת המשפט הפלילי של לשכת עורכי הדין. "ישבו שם עשרים עורכי הדין הפליליים הכי גדולים בתל אביב ואמנון שטח בפניהם את הרעיון", מספר מאוטנר. "הוא קיבל תגובת נגד קשה מאוד, כמעט אלימה מילולית, מצד מי? מצד רות דוד שישבה בחדר. אני זוכר את הביטוי שהיא אמרה 'מה שאתה מציע לנו זה אפילה בצהריים'. להגיד דבר כזה לאמנון, שהוא האב המייסד של הליברליזם הישראלי באקדמיה ובעיתונות? האיש שהוא מר משפט חוקתי של ישראל? זה היה מחזה קשה, ולא רק לי, גם לאחרים שנכחו בחדר.

"גם מה שהם עשו עכשיו לאורלי בן-ארי גינצבורג", (שהיתה מועמדת למ"מ פרקליטת המדינה מטעם שר המשפטים אמיר אוחנה, א.ב.ד) זה סיכול ממוקד, שהוא פרק ב' אחרי מה שהם עשו קודם לכן להילה גרסטל. אחד מתלמידיי, שסיים את לימודיו לפני 18 שנה, עבד כמה שנים טובות עם אורלי בן-ארי גינצבורג. וכל השנים - הרבה לפני שהפרשה האחרונה התפוצצה - הוא היה אומר לי עליה שהיא משפטנית בחסד עליון, שהיא מנהלת צוותים בחסד עליון, שהיא פרקליטה בעלת איכויות נדירות.

"כשהתפוצצה פרשת המינוי שלה, התקשרתי אליו. אמרתי לו: בטח יש לה בעיה ביחסי אנוש. הוא אמר לי: יש לה יחסי אנוש ממש טובים. הבעיה שלה היא אחרת: היא פשוט לא בקליקה. היא לא מתרועעת איתם. היא לא הולכת לכנסים שלהם. היא לא מתערבבת איתם. היא לא משלהם. מה שחשוב לה זה המשפחה שלה והעבודה שלה.

"והכי נורא שהם השמיצו את הרקורד המקצועי שלה. הרי כשערן שנדר ושי ניצן מונו לתפקיד פרקליט המדינה היה להם גם ניסיון וגם כישורים פחותים בהרבה משלה! העיתונאי יהודה יפרח הראה את זה במאמר מפורט ב'מקור ראשון'. היירוט שלה לא היה קשור לניסיון ולכישורים שלה. היא יותר מעשרים שנה פרקליטה פלילית. והיא ניהלה את התיקים הכי כבדים והכי מסובכים שיש. אז איך אפשר היה לטעון שאין לה ניסיון?"

...איך אפשר להסביר את זה שאך לפני שנים ספורות, בעקבות פרשת מסמך הרפז, אביחי מנדלבליט עצמו, הוא ולא אחר, התלונן על כך שהפרקליטות תופרת לו תיק? כל הדברים האלה הם שמאפשרים את הטענות של ראש הממשלה ואנשיו."

בן-דור: אתה מזכיר את מקרה חיים רמון כמקרה שבו הפרקליטות "תפרה תיק". איזה תיק בדיוק נתפר לשר שהורשע שדחף את לשונו לפיה של חיילת ללא הסכמתה?

"לא אמרתי שתפרו לחיים רמון תיק, למרות שקרוב לוודאי שאפשר היה לומר זאת. פרשת רמון סבוכה ביותר, ולצערי עשירה באירועים נוראים מצד הפרקליטות - למשל, זה ששלוש פעמים הסתירו מהסניגור שלו שיש להם חומר נוסף שטרם הועבר אליו, החומר שהושג בהאזנות הסתר, ורק בסוף הם הודו בכך, והחומר הזה היה יכול להיות בעל חשיבות רבה לניהול ההגנה של רמון".

קישור למקור המלא בזמן ישראל
לקרוא עוד...
כנסת ישראל דניאל פרידמן 05.09.2012 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, כיהן כשר המשפטים, משפטן עטור פרסים
הביקורת הקיימת לא אפקטיבית. אין לה שיניים ואין לה משמעות מה יוצא מביקורת על הפרקליטות? מעלים בדרגה את אחד המבוקרים

הכנסת השמונה-עשרה, ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.על סדר היום: הקמת גוף מבקר לפרקליטות המדינה

פרידמן: "אני מאוד מודאג מכל התהליך הזה שנעשה של ועדת הביקורת הזאת... [מכיוון ש] הגוף הזה כפוף ליועץ המשפטי, בעוד שלדעתי, אחד האנשים המבוקרים צריך להיות היועץ המשפטי בעצמו ופרקליט המדינה, כלומר כשם שיש לנו גוף שמבקר את השופטים, והוא כפוף לשר המשפטים, העובדה שכאן הגוף כפוף למשהו שהוא חיצוני ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה, זה הדבר שמעורר דאגה... אבל הבעיה המרכזית היא שהביקורת היא לא אפקטיבית, ואין לה שיניים ואין לה משמעות, והשאלה, אם יוקם שוב גוף כזה, שאין לו שיניים ואין לו כוח ואין לו משמעות, אז לא עשינו כלום; רק הגדלנו את הבירוקרטיה.

אתן כמה דוגמאות לדברים שהתרחשו בעבר, ולא קרה כלום. היתה ביקורת של מבקר המדינה על מה שקרה, נגיד, בעניין רמון, וזה מגיע לפרקליטות, אז הנה אומרים: היתה ביקורת. מה יצא מהביקורת - מעלים בדרגה את אחד המבוקרים, והתגובה של פרקליט המדינה או של פרקליטות המדינה על הביקורת היא שצריך לפצות את המבוקרים: אם ביקרו אותו, אז מגיע לו משהו, ואז מעלים אותו בדרגה.

כשמני מזוז נכנס לתפקידו, הוא דיבר על כך שמסמנים מטרות. הייתי חושב שאם היועץ המשפטי אומר שמסמנים מטרות, זה היה מחייב איזושהי חקירה. זה הרי דבר נורא ואיום. אז לא קורה כלום, ולא עושים דבר.

לא מזמן היה ראיון עיתונאי של נציב שירות המדינה לשעבר הולנדר, והוא מספר שכשהוא ישב בוועדה לאיתור פרקליט מדינה, באו אנשי פרקליטות, וסיפרו שמחזיקים תיקים פתוחים, למרות שאין שום דבר. שוב - לא אומר את זה מישהו שלא מכיר; הוא ישב בוועדה. הוא אומר – ציטטה מהעיתון: יש ישיבות ממשלה שיושב שר שתלוי ועומד נגדו תיק, מישהו הגיש תלונה, ואז מה הוא יעשה? התיק פתוח שנים. וישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט מדינה. באו להעיד בפנינו שורה של בכירים בפרקליטות, שהיו מועמדים, וסיפרו לנו דברים שמאוד הטרידו אותנו על תיקים של שרים בכירים, שמחזיקים פתוחים, ומושכים זמן למרות שיודעים שאין כלום. מספרים דבר כזה - היית חושב שתהיה חקירה. אומרים: דבר כזה קורה בפרקליטות. הרי המקום שאמור להיות הכי נקי במדינה זה המקום הזה. אז מספרים אנשים בכירים, אנשים שיודעים על מה נעשה מבפנים, אומרים מה שאומרים, ולא נעשה כלום, וכשיש כבר ביקורת, כשהיתה הביקורת של מבקר המדינה, זה מגיע לפרקליטות, וכשמגיעה ביקורת מיחידה אחרת, הפרקליטות מסוגלת להעמיד לדין את אנשי היחידה האחרת. כשזה מגיע לאנשים שלהם, הם אומרים: אנחנו חושבים שהביקורת לא בסדר, אנחנו לא נעשה כלום.

שאלת המפתח פה היא שאלת השיניים: מהי השורה התחתונה אחרי שנניח שהמבקר, ואני אומר: מבקר הוא גם המבקר של היועץ המשפטי. הוא צריך להיות מסוגל לקורא ליועץ המשפטי ולחקור אותו, והוא צריך להיות מסוגל לקרוא לפרקליט המדינה ולחקור אותו. למשל, הוא יכול לשאול את פרקליט המדינה: איך נתת ראיון בעיתון "הארץ", ואמרת כך וכך על אדם שמשפט תלוי ועומד נגדו, איך אתה אומר על ישיבת ממשלה, הוא פרקליט מדינה, מדבר על הישיבה שעסקה בעניינו של רמון - זו ישיבה הזויה. פרקליט מדינה, פקיד, שכנראה, גם ראינו איך הוא מתייחס לכנסת, מדבר על ישיבת ממשלה כישיבה הזויה, ולא קרה כלום - הוא ממשיך. מה יקרה אתו עכשיו? יקראו לו? האם המבקר הזה יקרא לו כעת לחקירה? ואם כן, האם הוא יוכל להמליץ להעמידו לדין משמעתי? האם יתנהל הליך כזה? מה יהיה השלב הבא? כי זו השאלה.

קישור למקור המלא בכנסת ישראל
לקרוא עוד...
כנסת ישראל חיים רמון 05.09.2012 פוליטיקאי וותיק, משפטן ששירת כשר המשפטים והמשנה לראש הממשלה
רמון על הקמת גוף מבקר לפרקליטות המדינה תפירת תיקים - איפה דנים בזה? איפה חוקרים את זה? מי יכול לדון בזה?

הכנסת השמונה-עשרה, ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. על סדר היום: הקמת גוף מבקר לפרקליטות המדינה

רמון: "אין דבר אחר חוץ מחוק, אבל לא יהיה חוק, כי יש יותר מדי חברי כנסת שפוחדים מהפרקליטות, והפרקליטות מאיימת, ומסבירה בעברית צחה: לא ניתן שיהיה חוק. למה? באנגליה יש חוק? כן. מדינה מתקדמת? בארצות הברית יש חוק? כן. בקנדה יש חוק? כן. ושם הפרקליטות הרבה פחות חזקה מהפרקליטות בישראל. ויש חוקים שמפקחים.

הכנסת, לצערי, בעניינים האלה היא במידה רבה אימפוטנטית. גם אני לא הצלחתי. ניסיתי. הייתי שר משפטים. בשבועיים הראשונים, אולי הדבר הראשון שעשיתי - התחלתי בהליכים לחוקק חוק של פיקוח על הפרקליטות. הסבירו לי שאני עושה טעות, שזה לא ישתלם לי. יכול להיות שאם הייתי מקשיב להם, הדברים לא היו קורים כפי שקרו. אבל אמרתי: מה זה, לא יהיה פיקוח על הפרקליטות?

קריאה: "הסבירו לך מה הסיבה?"

רמון: עצמאות הפרקליטות. כלומר לפרקליט מותר לעשות הכול, וזה יפגע בשיקול הדעת. אמרתי: איזה שיקול דעת? אני אתן לכם הערה, שכותבת שופטת, כי התנהגות של תובעת היתה בלתי-ראויה, בלתי-נסבלת, חרגה מהמותר והמקובל, ודורשת בדיקה מעמיקה. אני רוצה להתלונן על זה, ואין איפה... וכמובן, יש פרסים. אני לא רוצה לדון בעניין שלי, אבל אני עושה את זה בצד השני. יושבים שלושה שופטים מחוזיים. השופט ברנר קובע שהתובעת התנהגה ברשלנות רבתית. יושב אחר כך השופט ורדי זיילר, שופט מחוזי, קובע שהתובעת התנהלה ברשלנות הגובלת בזדון, קובע מבקר המדינה, גם הוא שופט מחוזי, שהיתה רשלנות ממשית ואחריות אישית, פעלה בניגוד לנהלים. והיא הולכת לבג"ץ, מפסידה בבג"ץ, פרקליט המדינה מסרב להגן על המבקר בבג"ץ, ובסופו של דבר מה קורה - נזיפה? דין משמעתי? חס וחלילה. קידום. וזה לא המקרה היחיד.

אם היועץ המשפטי לשעבר מזוז אמר... שבפרקליטות... [יש] מדיניות של סימון מטרות וסימון עמדות, זה דבר שצריך לחקור אותו לעומק... [מזוז] אמר את זה בתדרוך עיתונאים, אחרי שהוא סגר את התיק לשרון... מי שלא יודע בעברית צחה, זה תפירת תיקים... איפה דנים בזה? איפה חוקרים את זה? מי יכול לדון בזה? אומר את זה איש שבא מהמערכת; לא חלילה אויבי שלטון החוק. שאלת אותי, למה? יכול להיות שהם רוצים שהמדיניות הזאת תימשך. אולי. שיושבת שופטת שלום, אומרת על פרקליט מדינה שהוא פגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק, אין על זה שום דבר.

...גם זה תופעה: פרקליט מדינה מודיע שהוא שיקר. מילא שאנחנו משקרים, פוליטיקאים, אבל פרקליט מדינה שצריך להיות זך כשלג מודה ומתנצל ששיקר - אגב, הוא שיקר יותר מפעם אחת באותו ראיון; הוא שיקר גם לגביי, בעיתון "הארץ". איפה דנים בזה? לראש ממשלה בשנייה עושים תיק. לראש הממשלה הקודם פתחו 11 תיקים בצ'יק. פה אין כלום, אני לא יכול ללכת לשום מקום. ועוד יש שאלה אם צריך חוק? [בפרקליטות] רוצים שלטון ללא מצרים, ללא פיקוח.

רוצים עוד דוגמה על תגמול? היה פרקליט של אולמרט [עו"ד אורי קורב] ותוך כדי המשפט הוא הועלה שלוש פעמים בדרגה. הוא אמר: עזבו את אולמרט. זה איש שאמר על שופטים שהם חמורים, זה איש שהורשע על-פי הודאתו בפגיעה בטוהר השירות הציבורי, ואם לא יהיה חוק, ניפגש פה עוד שנה, והוא ימלא את אחד התפקידים הכי בכירים בפרקליטות המדינה. אני אומר את זה באחריות. לא רוצה לומר איזה תפקיד, אבל הוא מסומן לתפקיד, התפקיד מחכה לו. לא היתה הצלחה כל כך גדולה בתיק אולמרט, אבל הוא יקודם, וזאת השיטה. אם אתם תיתנו לשיטה הזאת להמשיך, ויושבים פה פרקליטים מהשורה שיום-יום נאנקים תחת העול הזה, תחת הדברים הבלתי-סבירים האלה.

קישור למקור המלא בכנסת ישראל
לקרוא עוד...
הארנק והחרב דניאל פרידמן 12.06.2013 פרופ' בכיר למשפטים בדימוס, כיהן כשר המשפטים, משפטן עטור פרסים
שיטת התיק הפתוח "הנחקר נתון בפחדים ובחששות, לא פעם ניתן גם לפסול אותו מתפקיד"

עמוד 505, בספרו של פרופ' פרידמן: "הארנק והחרב":

"בהקשר לכל אלה אפשר להזכיר גם את שיטת "התיק הפתוח", שבה מחזיקה הפרקליטות תיק חקירה "חי" במשך תקופה ארוכה. הנחקר נתון בפחדים ובחששות. לא פעם ניתן גם לפסול אותו מתפקיד, ויש להניח שהוא לא יעז לתמוך בצעד כלשהו שאינו לרוחם של היועץ המשפטי או הפרקליטות. כמו שאמר נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לבן כספית ב"מעריב", עם סיום כהונתו: "שמע, יש ישיבות ממשלה שיושב שר שתלוי ועומד נגדו תיק, או חקירה, או בדיקה… כי מישהו הגיש תלונה, ועכשיו בודקים. בינתיים יש הצבעה בנושא שקשור לפרקליטת. מה אתה חושב שהשר הזה יצביע? עם הפרקליטות או נגדה?... הוא כמו בן ערובה. תלוי במוצא פיהם… השר הזה צריך להיות גיבור, שמשון הגיבור ממש, כדי להצביע נגד עמדת הפרקליטות או היועץ המשפטי בממשלה. ממש מתאבד שיעי.

בהמשך סיפר הולנדר: "ישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט מדינה… באו להעיד בפנינו שורה ארוכה של בכירים מהפרקליטות שהיו מועמדים… וסיפרו לנו דברים שמאד הטרידו אותנו. על תיקים של שרים ובכירים שמחזיקים פתוחים ומושכים זמן למרות שיודעים שאין כלום. לא ממהרים. ושמעתי את זה מפי הגבורה ממש. מהאנשים מבפנים. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. אנחנו פשוט התפתלנו על הכיסאות כששמענו את זה". אינני יודע לאיזו וועדת איתור התכוון הולנדר ומתי פעלה, אך אין ספק שגם בפרקליטות וגם מחוץ לה הייתה המשמעות של חקירה פלילית והחזקת תיק פתוח ברורה בתכלית".

קישור למקור המלא בהארנק והחרב
לקרוא עוד...