"כנופיית שלטון החוק"

תפירת התיק לרפאל איתן
החממה לימין אלון גולדברג 21.01.2020 מייסד ועורך האתר
תפירת התיק לרפאל (רפול) איתן תפירת רפאל איתן

מיד לאחר בחירות 1996, רפאל איתן, יו"ר מפלגת 'צומת', ורמטכ"ל בדימוס שנלחם בכל מלחמות ישראל, ציפה להתמנות ל-'שר המשטרה', השר לביטחון פנים, בהתאם לסיכום עם הליכוד. אלא שצמרת המשטרה ובראשם המפכ"ל אסף חפץ, החליטה לסמן את איתן כאיום חמור על המערכת בשל היותו מפורסם כאדם בעל מוסר גבוה ודעות תקיפות ועצמאיות, שאיים לנקות את האורוות המושחתות במשטרה. המפכ"ל חפץ הטיח האשמות קשות באיתן והפעיל את קשריו בפרקליטות כדי לפתוח בחקירה פלילית כנגדו. חודשים לאחר מכן, בית המשפט זיכה את איתן מכל אשמה, אך בזמן הזה מונה במקומו אביגדור קהלני לשר המשטרה, ואיתן נאלץ להסתפק במשרד החקלאות. באופן זה כנופיית שלטון החוק גם פגעה ישירות בעשרות אלפי הבוחרים שמפלגתו של איתן נתנה ביטוי לקולם.

לקרוא עוד...
השילוח אוולין גורדון 04.06.1998 עיתונאית ופרשנית לענייני משפט
פרשת רפול מדגימה את הכוח האדיר בידיי היועמ"ש בלהיטות של עריץ הצליח (היועמ"ש) בן-יאיר לתרגם את תפישותיו למסקנה בדבר אשמת אדם ללא משפט

מיד לאחר בחירות 1996, שעה שראש הממשלה בנימין נתניהו עסק בהרכבת ממשלתו החדשה, רפאל איתן תבע לעצמו את תיק המשרד לביטחון פנים. היועץ בן-יאיר היה בדעה שבשל כתב אישום שהיה תלוי נגד איתן בגין פגיעה בפרטיות על רקע מאבקים סמויים בתוך מפלגתו, לא יכול איתן להחזיק בתיק ביטחון הפנים או בכל תיק אחר המאפשר גישה למאגרי נתונים המכילים מידע רגיש על אישים.

גם במקרה זה היה הבסיס המשפטי להחלטתו של בן-יאיר מפוקפק למדי. כפי שציינו מומחים רבים לענייני משפט, איתן השתתף בישיבות הקבינט הביטחוני המיוחד של הממשלה והייתה לו גישה לכל מסמך מסווג שעלה על שולחן הממשלה. לדעת אותם מומחים, אי מינויו כשר במשרד מסוים לא היה בו כדי להגביל את גישתו למידע רגיש. אלמלא פסק דין פנחסי, שהעניק ליועץ המשפטי לממשלה את זכות המילה האחרונה, יכלה הממשלה פשוט להתעלם מההמלצה, או לחלופין, איתן יכול לעתור נגדה בבית משפט. אך הפרדיגמה המשפטית החדשה סיכלה כל דרך לערער על חוות דעתו של היועץ המשפטי או לעקפה, ואיתן נאלץ להסתפק במשרד החקלאות ואיכות הסביבה.

חודשים לאחר מכן זוכה איתן מכל אשמה, אך הנזק שנעשה היה בלתי הפיך. זיכויו לא רק הוכיח את חפותו; הוא גם המחיש כמה כוח מרוכז בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, אדם שאינו נבחר ציבור ואינו חייב לתת דין וחשבון לאיש. בלהיטות של עריץ הצליח בן-יאיר לתרגם את תפישותיו הלא-משפטיות לגבי נאותות פוליטית למסקנה בדבר אשמת אדם ללא משפט, ולכפות אותן על העוסקים בהרכבת הממשלה, בלי שיצטרך לשכנע איש בצדקתו - תוך שהוא שם מכשול רציני בדרכו הפוליטית של איתן, החף מפשע, ובדרכם של עשרות אלפי הבוחרים שמפלגתו נתנה ביטוי לקולם.

קישור למקור המלא בהשילוח
לקרוא עוד...
מעריב אמנון רובינשטיין 18.08.2007 פרופ' למשפטים, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל
איך תפרו את רפול "בסיפורו של רפול, הקטגור (היועמ"ש) לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש?"

הסיפור של רפול החל, כמקובל, בהדלפות לעיתונות. כותרות רועשות בישרו לציבור שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר בשל (גנבת מסמך צבאי סודי). מקץ ארבע שנים של דיונים במשרד המשפטים החליט היועץ המשפטי להעמידו לדין... התוצאה היתה סנסציונית: לא רק שההגנה לא התבקשה להעיד, אלא הוחלט שלא לשמוע גם את ראיות התביעה. עוד לפני שמיעת העדויות לא מצאו השופטים שכתב האישום מגלה עבירה ...בית המשפט קיבל את טענות עורך הדין יעקב וינרוט וזיכה את רפול, בלי ששמע כלל את גיבוב השטויות של הפרקליטות. בית המשפט גם שיבח את רפול על התנהגותו. הזיכוי כמעט ולא זכה לפרסום תקשורתי. היועץ המשפטי לממשלה לא ערער.

ראוי לזכור כי ליועץ יש סמכות לא להאשים אדם אם אין אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין. כאן לא רק שלא היה אינטרס, לא היתה אשמה. היה זה ממש נלעג להעמיד לדין רמטכ"ל, שהיה שותף לסודות הכמוסים ביותר במדינה, על העתקת עובדות לא סודיות. לרפול לא הוצעה התנצלות ולא הוצעו פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לו. היועץ המשפטי לא נתבע על ידי הכנסת להסביר מה הוביל אותו למסקנתו השרירותית.

זה לא הסוף: האישום הוגש בעת שנתניהו הרכיב את ממשלתו, והיועץ המשפטי לממשלה היה לא רק תובע כללי אלא גם, כשמו, יועץ לממשלה. כך, בכובע אחד, האשים את רפול בקשקוש המדומיין, ובכובע האחר קבע שלא יוכל לכהן כשר במשרד שיש לו נגיעה למאגרי מידע, שהרי היה חשד שאם ימונה יסתער רפול על מאגרי המידע וישדדם.

כך נפסל רפול לתפקידי השר לביטחון פנים או שר המשפטים... רפול זוכה, אך זה כבר היה מאוחר מדי: הממשלה הוקמה, וכל התיקים הללו היו תפוסים. כך נענש רפול למרות העובדה שזוכה.

...רפול טען שהעמדתו לדין היא התנכלות פוליטית, שתכליתה לסלקו מהממשלה. ייתכן שהכוונה לא היתה לפגוע בו אישית, אלא להוכיח שכל נבחר ציבור יכול לשמש מטרה לחיסול משפטי. העיקר הוא זה: הקטגור לא רק האשים, אלא גם העניש ללא משפט. היש ניגוד עניינים גדול יותר מאשר זה שבין היועץ המשפטי כתובע לבין אותו אדם שמטיל עונש? אני יכול להבטיח לקוראים שהסיפור הזה לא ייתכן בדמוקרטיה מערבית אחרת. שם תובע היה זקוק לאישור שיפוטי כדי להעמיד לדין, לא יכול היה לפסול את הנאשם מחברות בממשלה בטרם הורשע, ולאחר הזיכוי היה מתפטר מתפקידו, ואם לא, ראש הממשלה היה מפטרו. ובכל מקרה, הפרלמנט היה מקיים חקירה כיצד נגרם העוול הזה; היועץ המשפטי הבא היה מתנצל בפני רפול, והחוק היה מחייב לפצותו על הנזק שנגרם לו. אבל בעולם הדמוקרטי לא יודעים מה זה "שלטון חוק". רק בישראל יודעים.

קישור למקור המלא במעריב
לקרוא עוד...